נולדתי עם סוג של גידול לא סרטני ברגל וכל הרגל שלי מעוותת. הייתי צולעת הרבה ועכשיו למזלי ההליכה שלי מסתדרת. עשיתי 5 ניתוחים בחיים שלי והאחרון היה לפני שנה בדיוק, לא יכולתי ללכת 10 חודשים ויש לי עכשיו מסמר בתוך העצם מהברך עד האגן. כל זה והרגל שלי עדיין מעוותת ממש. בקטע מוזר. בקטע של הלכתי לים לפני כמה זמן ומישהי בת 20 בערך שאלה אותי מה הבעיה שלי ומאז אני בקושי יוצאת מהבית בלי מכנסיים. אני גם דתיה שזה מעצבן כי אני צריכה ללכת לבית ספר עם חצאית וזה ממש אבל ממש מוריד לי מהביטחון העצמי הנמוך גם ככה שלי. יש לי מלא טראומות מהילדות שלי וכל הזמן הקניטו אותי בגלל זה.. שנה שעברה עברה לידי חבורה של בנים והתחילו לירוק עלי ולחקות את הצליעה שלי שזה בכלל כאילו וואו. איכות. אני אגיע לפואנטה: אני שונאת את עצמי ממש ממש ואין לי מושג איך להעלות את הביטחון העצמי שלי וכל מה שאני עושה רק מדרדר אותי עוד יותר. ויש גם מלא שאלות כמו מה אם יהיה לי חבר ונעשה סקס הוא יגעל מהרגל שלי? מה אם אני אלך לים עוד פעם עם מכנס קצר ויראו את כל הצלקות המגעילות שלי? כאילו איך אני אמורה להתמודד עם עצמי כשהדבר הזה הוא בכלל לא אשמתי אבל גורמים לי להרגיש כאילו אני אחראית לזה?
אגב אין קשר בין התמונה לשאלה. אני אוהבת לצייר וזה הדבר היחיד שגורם לי להפסיק לחשוב על הכאב ברגל שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025