כרגע אמא שלי בהליכי גירושין ויצא לי להכיר את החבר החדש שלה רק דרך שיחות טלפון.
אני מרגישה שבגלל כל המצב הקשר שלי עם אמא שלי התרופף (היא מאוד עסוקה בכל הליכי הגירושין ואין לה כל כך זמן אלי) מה שגורם לי לקצת מועקה כלפיה וכלפי העובדה שהיא מפנה לכולם זמן אבל לי לא.
לפני כמה ימים הלכה לישון אצל החבר והודיעה לי בערב שלא תגיע הביתה לישון. אני מרגישה קצת נבגדת בגלל שלפני החבר היא תמיד הייתה פונה אלי לכל עניין וייעוץ (שיחות ארוכות שבה הייתה פורקת לי) ועכשיו אנחנו רק מדברות בטלפון או בשיחות של חמש דקות בבית לפני שהיא צריכה לצאת שוב. ובנוסף, בכל בקשה שיש לי אליה כאמא (לקבוע תור לרופא או לבקש משהו בשביל הבית ספר) אני מרגישה שאני צריכה לפנות חודש מראש עד שהיא מפנה את הזמן ועוזרת לי.
כשאני חושבת ועושה השוואה עם המצב העכשווי כנגד לפני כמה חודשים אני לא יכולה שלא להרגיש מוזנחת על ידיה. אני מנסה להכיל אותה ולהתנהג כרגיל אבל אני לא מצליחה, שומעים עלי בשיחות כשאנחנו מדברות שאני לא מרגישה בנוח לדבר איתה ועצבנית ושיש לי משהו בלב עליה, מה שגורם לה לחשוב שאני אשמה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב, אני חושבת שמצד אחד אני יכולה להיות יותר מכילה (יש לי פתיל קצר ואני לא מצליחה להיות סבלנית כמו שאני רוצה להיות). אבל מצד שני, היחס שלה כלפי השתנה מאוד בכמה חודשים האחרונים, מתלותיות כמעט גמורה (שלא הייתה לי בעיה איתה. להפך, שמחתי לעזור ולהיות שם בשבילה) למצד של בדידות וניתוק מאמא שלי. אני לא יודעת איך להתקדם מכאן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות