כן
חבר שלי ואני התחלנו לצאת לפני כ5 שנים, וכבר אז ציינתי בפניו שאני לא מחפשת סטוצים או קשר מזדמן אלא רק קשר רציני שמוביל לחתונה.
הוא, צעיר ממני בשנתיים, אמר שהוא תומך והוא רוצה גם את הכיוון הזה. שמחתי ולמרות פער הגילים חשבתי שנוכל לגשר על זה כי שנינו עם כוונות רציניות.
מפה לשם, כל פעם מועד החתונה מתרחק - מ"כשנמצא עבודה רצינית" (מצאנו), ל"כשנגור ביחד" (גרים ביחד), ל"כשתסיימי את התואר" (אוטוטו שם) פתאום זה הפך ל"כשנסיים את התואר השני"..
נושא החתונה גורם לו להפוך כל דבר שאני אומרת לבדיחה (מגיב בציניות) ולפעמים אפילו לכעוס עלי שאני מעלה את הנושא הזה. כל זה, כשחלק גדול מהסביבה שלי מאורסים או נשואים, ושיחה עליהם רק מעצבנת אותו עוד יותר.
הגענו לתובנה שבשבילו החתונה היא פשרה, שהוא מבחינתו לא היה מתחתן אם לא הייתה לו בת זוג שרוצה את זה והוא צריך לעשות הקרבה בקטע הזה. ההקרבה, היא לקדם את הקשר שלנו לחתונה.
עם זאת, הוא טוען כל הזמן שהוא כן רוצה לקדם את הקשר פשוט במועד הרלוונטי (שכל פעם המועד מתרחק), ושהוא אוהב אותי.
מתחילה להרגיש שהפחד שלו מחתונה הוא משהו שקשור אלי, ושהוא לא רוצה למסד את הקשר או לקדם אותו (גם לא לילדים אחר כך), ספציפית איתי. למרות שהוא טוען שהוא כן (אין לי שום הוכחה לזה בשטח, ועל אמון כבר קשה לי מדי להתבסס).
אשמח לעצות בנושא. אולי אני מגזימה? האם זה לגיטימי שארגיש ככה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025