עשיתי פעם בייביסיטר על ילד שאני מכירה כי התנדבתי בגן שלו
ופעם אחד שהייתי אמורה לעשות עליו בייביסיטר ממש לפני שבאתי לצאת היה לי התקף חרדה
אני לא באמת יודעת מה הסיבה להתקף כי לא קרה לי שום דבר
אבל לא באתי לבייביסיטר
לא הייתי מסוגלת
וזה נחשב לסוג של הברזה אבל לא היה לי כל כך מה לעשות בנוגע לזה כי פשוט לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית
וגם ההורים שלי התקשרו והסבירו להורים שלו על מה שקרה שיבינו למה לא באתי
ועכשיו
תמיד שההורים של הילד רואים אותי
הם דופקים לי מבטים ומספרים לכל העולם על מה שקרה וגם הילד שלהם בא אליי ואמר לי שהוא שונא אותי כי לא באתי
וזה לא פוגע בי כי זה עבר וזה היה ואין לי מכונת זמן שאני יכולה לחזור אל היום הזה וכן לבוא לשם
זה יותר מביך
שעכשיו אני צריכה לצאת מהבית סתם כדי ללכת לא משנה לאן
לטיול עם הכלב לבית ספר או אפילו לתחנת אוטובוס
אנשים עוברים לידי ויודעים שאני עברתי התקף ותקעתי אותם בלי בייביסיטר
או שאני רואה את ההורים של הילד ואני כמובן אומרת להם שלום כדי להיות מנומסת אבל באותו רגע אני פשוט רוצה לקבור את עצמי
יש פעמים שאני רואה אותם ואני פשוט הולכת לכיוון השני כדי לא לפגוש אותם בכלל
ואני פשוט לא מסוגלת להסתכל אליהם בעיניים ולומר להם שאני מצטערת
זה כל כך מביך
ואני שמעתי אותם מספרים לאנשים על מה שקרה
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות
איך להתמודד עם המבוכה הזאת?
תודה מראש למי שעונה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות