אני אעשה את זה ישר ולעניין. אני בן 27.
ועברתי יותר מדי עיכובים בחיי במצב שאני נמצא בנקודת מוצא של ילד בן 18 מבחינת התקדמות בחיים.
בין הגילאים 18-27
יצאתי מבית ספר לא סיימתי כיתה יב' .. עברתי שטיפת מוח שבמהלכה חזרתי בתשובה מלאה. ואחרי כמה שנים בתוך העולם הדתי התעוררתי והחלטתי שהדרך לא מתאימה חזרתי בשאלה בגיל 21, התגייסתי לצבא והשתחררתי בגיל 24..
השתחררתי עם בעיות בריאות שהתעוררו , חלקן פיזיות כמו בעיות קוצר ראייה ובעיות רגשיות שגרמו לי לנשור ממסגרות לימוד וגם לא אפשרו לי לשמור על עבודה יציבה.
רק כיום בגיל 27 אחרי שני ניתוחים לא קלים שעברתי בעיניים, שעזרו לי לייצב את הראיה שלי ולזכות באיכות חיים ויכולת ללמוד בלי חסמים, כנ''ל גם אחרי טיפול אצל פסיכולוגית והרבה עבודה עצמית.. הגעתי לקרקע יציבה. אבל אני מרגיש שהפסדתי את המומנטום.. יותר מדי מזל רע ומחסומים בשנים הצעירות שלי. שהיום אני כבר מותש מהכל. אומנם הצלחתי הכל מאחורי. אבל אין לי כבר אנרגיה ואני כל הזמן פסימי כל הזמן לא משנה מה אחליט לעשות היום.. אני מרגיש שבגיל 27 להתחיל מהתחלה זה כבר לא יעזור. כי אני נושק ל-30 ואין לי כלום ביד. אין לי אופטימיות לעתיד או מוטיבציה. ולהתחיל להשלים מעכשיו חומר או ללמוד מקצוע - אין לי שום רעננות. כי אני מרגיש שחוק מכל מה שעברתי. מה עושים במצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025