פתאום לעצור הכל ולהתחיל ללמוד להיות לבד, איך ממשיכים?

אז לאחר כחמש שנים של מערכת יחסים עם בן זוגי נפרדנו.
היינו יחד מגיל 17 והמערכת יחסים ידעה הרבה צרות וקשיים אם זה במהלך השרות הצבאי ואם זה מאמא שלו שלא רצתה בקשר אבל בסופו של דבר האהבה שלנו גברה על הכל. וש בנינו אהבה עצומה, אנחנו החברים הכי טובים, יש לנו את השטויות שלנו, אנחנו מבינים אחד את השני יותר מכל אדם אחר ונעשה אחד בשביל השני כל דבר. החתונה כבר כן הייתה באופר כן דיברנו על העניין כן רצינו בזה והחלומות היו משותפים וניבנו יחדיו.
לא חשבנו שיגיע אילוץ שיגרום לנו להיפרד.
שני האחים הקטנים לומדים יחדיו בבית הספר באותה הכיתה ועכשיו בין החברים הכי טובים שהם היה שקר שקר שגרר התערבות של ההורים מה שגרר פיצוץ בין ההורים בנוסף לכך.
אמא של בן הזוג שלי הוציאה דברים מן הפרופציה וניראה כי אפילו מסיטה איך איני יודעת בוודאות. מאז ומתמיד סבלנו מימנה בקשר שלנו והיא הרבה פעמים מיררה לי את החיים אך לפני כשנה בן זוגי התייצב מולה והתעמת עימה ומאז הכל שונה.
אך ברגע שהפיצוץ התרחשב אני והוא הבנו שאין לנו איך להמשיך יחד, אין דרך לגשר על זה
כי הוא לא יבוא אלי ולא אני אליו אחרי זה. ואין דרך אחת אפילו להתעלות על הפיצוץ שהתרחש אין אפילו פירצה קטנה שנותנת אור בקצה המנהרה ויכולה להראות לנו שכן אפשר להמשיך יחדיו.
והחלטנו להפריד כוחות.
לא בגלל שאנחנו רוצים אלא בגלל שאילצו אותנו.
תבינו אני והוא מאושרים, טוב לנו יחד זה עם זו.
לעזאזל לפני יום שמחנו וצחקנו ודיברנו על חופשה ופתאום עולמנו חרב עלינו.
וזה יותר כואב ויותר קשה לתת לפרידה הזו יד כי אנחנו לא באמץ רוצים בה אלא אילצו אותנו להגיע אליה.
אין הרבה אהבות גדולות ואמיתיות בעולם של היום, ואני והוא היה שם משהו מיוחד אם זה מהבחינה שגדלנו יחד ועוד לפני הקשר היינו החברים הכי טובים ואם זה טיב הקשר החזק שהיה בנינו.
ועכשיו אני בעצם לא מאבדת רק בן זוג אלא את החבר ההכי טוב שלי שיודע עליי הכל שמכיר בי כל קמט.
ואיך אתן לו לעזוב ?
ואני חושבת לעצמי איך אני מאפשרת לו ללכת ? איך אני נותנת לאדם שכניראה יהיה היחידי שאוהב אותי בצורה כזו משוגעת ומטורפת ללכת לעזאזל ?
איך אפשר אחרי חמש שנות זוגיות שכל העתיד מתוכנן יחדיו פתאום לעצור הכל ולהתחיל ללמוד ללכת לבד ?
קמה בלילה וחושבת שחלמתי סיוט ומתעוררת בעצם לסיוט במציאות.
מה אני עושה לעזאזל ?
איך ממשיכים מכאן ?