אני ובן זוגי ביחד כבר שלוש שנים והוא עדיין גר עם ההורים כי הוא סטודנט ולא מתאפשר לו לשכור דירה לבד כרגע.
המשפחה שלו מאוד מקושרת ומצליחה ואני עדיין בחורה צעירה בלי יותר מדי יכולת להתחרות בדבר הזה ולהוכיח את עצמי מולם. בכל פעם שאני באה אני מרגישה מבוכה כזאת והרגשה שאני במבחן שלהם וכל ההתנהגות שלי מתנהלת במן פחד ולא באמת מי שאני כי מרגיש לי מהם שאני "לא מספיק טובה" או "לא בליגה שלהם", גם מבחינה חברתית.
וגם לאחר שלוש שנים אני עדיין לא מצליחה למצוא שפה משותפת איתם כשנפגשים וזה מאוד מציק לי. אני מרגישה שלא מרוצים ממני וגיליתי גם שמדברים עליי לפעמים מאחורי הגב דברים לא טובים ומנסים אפילו להפריד בנינו. אני מאוד משתדלת לשנות את זה ולא מצליחה. זה גורם לי לתסכול ממש כי אני בן אדם ביישן מטבעי אבל כן חברותי. דיברתי על זה עם בן הזוג שלי והוא פשוט ביקש ממני להיות כמו שאני ולא לנסות להתחבב יותר מדי, אבל אני לא מצליחה כי אני בתחושה של פחד לידם.
אשמח לעצות וטיפים אולי איך להשתחרר מהמבוכה ולא להרגיש את התסכול הזה, כי הוא מקסים והקשר איתו חשוב לי.
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025