האם נשים נשואות הינן כפויות טובה?

אני נשוי 12 שנה, בית דתי, התחתנני עם אשתי כשהיתה בת 20 בתולה ואני בן 25.
יש לנו שני ילדים והקשר שלנו הוא מורכב בשל השונות בינינו.
לפני החתונה, אמרה לי שהחתונה מגשימה לה את כל החלומות.
אחרי החתונה, אמרה לי שילד זה הכל בשבילה.
אני עובד בעבודה שדורשת אנרגיות מנטליות גבוהות ויש לי צורך במגע פיזי וסקס בתדירות גבוהה.
עד לפני 5 שנים, היא לא היתה דוחה אותי כשהייתי מבקש, אבל משהו קרה והיא פשוט התהפכה.
זו היתה התקופה שהיא נחשפה לרשתות חברתיות, והתחילה להקדיש להם המון זמן , בעיקר צפייה
פאסיבית, לא פעילות אקטיבית.
הסקס שבשנים האחרונות היה בתדירות גבוהה ובאיכות נמוכה, הפך להיות בתדירות נמוכה אבל הרבה
יותר פתוח וכיפי. העניין שזה רק הולך ויורד.
ועוד בעיה שהחשק שלה מגיע בתקופה שלפני הטבילה ומשם רק יורד.
למרות שתדירות הסקס לא גבוהה, האיכות פיצתה עליו ברוב המקרים (3-4 פעמים בשבועיים שמותר),
ואני פיתחתי בלוק מנטלי לתקופה שאי אפשר להתקרב.
העניין, שכל פעם בתקופה הזו, היעדר המגע והאינטימיות גורם לה לריחוק ולדימיונות למקומות אחרים
שבאים לידי ביטוי בקריאת ספרים אירוטיים והתעסקות אובססיבית בדברים שאני פחות טוב בהם.
לפעמים יש לה 'בלוקים' של כמה ימים והתקפי עצבים שבהם ממקום לא ברור.
אני גבר מפרנס טוב, אבא טוב מאוד לילדים , מאהב טוב במיטה והיא מודה בזה (תמיד דואג שתגמור לפניי)
וקולגות נשים שאני עובד איתם , תמיד מפרגנות לי ביי פאר על הגישה שלי לחיים.
מה שכן, לפעמים בסיטואציות חברתיות, אני מתבדל ומפגין שונות מהממוצע וזה מפריע מאוד לאשתי.
הרבה פעמים אומר דעות פוליטיות תקפות, ובנוסף גם לא נוקט בשיטת ה'פוליטקלי קורקט' אלא מטיח
אמיתות בפרצוף (ובגלל זה גם אנשים אוהבים להתיעץ איתי על דברים שלא נוגעים בהם).
הגברת נכנסת פעמים רבות למוד הבלוק בעיקר בשבתות כשהנייד לא עליה.
הסצנריו דלקמן חוזר עליו בשינויים שונים:
השבת , ניגשתי אליה ושאלתי לפשר הדאון ששב וחזר אליה ואז היא באה אליי ביציאה,
לפני כמה ימים, היה ככה וככה, לא התנהגת נכון בסיטואציה החברתית, היית אדיש, זה מוריד לי ממך,
קשה לי להימשך אליך כשאני רואה אותך ככה ואתה חייב להשתנות ובלה בלה בלה...
לטענתי שאנו נשואים כבר 12 שנה והיא מקבלת כל כך הרבה מהטוב שלי ורואה רק את חצי הכוס הריקה,
ענתה: התחתנתי איתך כשהיית ילדה והיו לי צרכים מסויימים, עכשיו אני אישה ויש לי צרכים אחרים.
ואני לא יכולה להכיל את העובדה שאתה הבן הזוג שלי כשאתה ככה. ואולי מתאים לי משהו טוב יותר.
ולמה זה כל כך קשה לי? אני אפרוק את זה כאן,
גם אותך אני לא יכול להכיל תמיד, כי את מוציאה עלי המון כעס ותסכולים ועדיין אני נמצא כדי להכיל אותך
ולהקשיב לך כל הזמן.
הסקס הסגור שהיה לך , בזכותי נפתחת לדברים שלא העזת לחלום עליהם.
הרוגע והזמן שיש לך להשקיע בעצמך מתאפשר הרבה הזכות העבודה הקשה שלי.
ואת לא מבינה כמה קל לפרק וקשה מאוד לבנות?
ועוד משהו שממש מתסכל אותי, אני מכיר את מבנה הנפש המורכב שלה (אפ אנד דאון) ואני מכיל אותו ,
אם אני מפרק את החבילה, האישיות שלי תאפשר לי למצוא את מה שאני צריך די מהר, והיא פשוט
תלך לאיבוד.
אני שומר עלינו בעיקר בגלל הילדים והאמונה מאלוהים שזה ניסיון, וכמובן כי אני מוקיר לה טובה על האהבה שהיא נתנה לי בשנים הראשונות כשלי היה קשה במסגרת של קשר.
והשאלה המתבקשת:
האם מבנה המשפחה בישראל בשנת 2019 גורם לנשים להיות כפויות טובה ולהיות נשים פחות טובות מהאמהות שלנו?