אני נמצאת בזוגיות כבר שנה . האהבה פרחה בהתחלה והיה לי מדהים ..
ככל שהזמן מתקדם אנחנו רק רבים כל הזמן ... אני מרגישה שהוא לא מבין אותי . מה גם שהוא נמצא בצבא ואנחנו לא מאותה עיר ... אני מנסה להיות סבלנית ולהכיל אבל אני מרגישה שאני מאבדת את זה והולכת ונחלשת.
אני לא בסדר עדיפות אצלו ולא קשה לראות את זה ...יש מצב שגם 3 שבועות לא ניפגש כי הוא צריך את החופש והשקט לעצמו אחרי הצבא .
אני יכולה לשתף אותו שקשה לי והוא פשוט עונה לי בזלזול ובחוסר סבלנות ואומר - אין מה לעשות זה המצב . ככה אני מראה אהבה . תתמודדי .
מאוד קשה לדבר איתו על הדברים כי לרוב הוא נאטם ואומר 'אני לא רוצה' ותמיד חושב על הרגש שלו ועל עצמו ואז טוען שאני רואה רק את עצמי ואת הקושי שלי ..
מרגישה שכבר קשה לי אפילו לסמוך עליו מרוב שאני מרגישה ריחוק ומרוב שהוא עושה רק מה שטוב לו ופועל לפי רצונו כשזה בא על חשבוני או פוגע בי .
הוא טוען שהוא עושה מעל ומעבר למה שהוא יכול במסגרת הצבאית , אבל אני עדיין מרגישה לבד .. הוא חושב שאני רואה רק את עצמי וששום דבר לא מספיק לי .
מה לעשות ? אני מרגישה שאני מאבדת את זה כבר ... שאני כל הזמן צריכה לחזק את עצמי בשביל שלא אפול , והוא בצבא אז אסור לי בכלל לפצות פה ואם כן - זה בעיה שלי עם עצמי ואני לא מבינה שהוא צריך לשלב כמה דברים וזה קשה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות