אישתי אף פעם לא מתמודדת עם קשיים ובורחת, איך להתמודד?

שלום לכולם,

יש לי עניין שמאוד מטריד אותי... אני בן 27 ואשתי בת 26, התחתנו לפני מספר חודשים ועכשיו אישתי בהיריון ראשון בחודש 7.
לפני מספר חודשים היא הציעה שנעבור לגור אצל ההורים שלי על מנת לקבל עזרה עם התינוק החדש שיבוא וגם על מנת לחסוך כסף לדירה.
לעבור לגור אצל ההורים שלה - לא אופציה, היא לא ביחסים מאוד חמים עם ההורים שלה.

הבעיה עם אישתי שהיא מאוד לוקחת קשה מצבים , היא מאוד ביישנית, וברמה מסויימת אולי לא חברותית.

היא לא אוהבת את אחותי הגדולה, שגם היא בהיריון ראשון באותו חודש 7, והיא מגיעה
כל סוף שבוע לבית של ההורים שלי. אישתי לא אוהבת את אחותי הגדולה מסיבות באמת שלדעתי לא מוצדקות - "יש לה קול מעצבן", "יש לה שאלות מטומטמות", "אני לא מתחברת אליה" וכו'... וכתוצאה מכך - היא לא יוצאת מהחדר שלנו. היא לא יוצאת ממנו שעות - היא יוצאת רק כדי להיכנס לשירותים ואז חוזרת לשכב/לשבת במיטה.
היא לא מוכנה לאכול ולא רוצה לצאת עד שאחותי הולכת. אחותי לא יודעת את זה וגם לא ההורים שלי, התירוץ שלנו זה שהיא (אישתי) לומדת או ישנה.
מה שמרגיז בכל הסיפור הזה מלבד העובדה שאישתי פוגעת בעצמה ובעובר בכך שהיא בקושי אוכלת, זה הבכי שלה שאני צריך לספוג ממנה, והכעסים ממנה עלי שהיא נאלצת לפגוע בתינוק, וגם מהעובדה שהייתי צריך להגיד לה על כך לפני שעברנו להורים שלי (סליחה שאני לא יכול להגיד לאחותי הגדולה לא לראות את ההורים שלנו).

התראתי בפניה שלא הולך ליהיות קל המצב הזה. אבל היא מגזימה!
אני מבין שקשה לה לקבל את המצב הזה, ואני מבין שהיא לא בפינה השקטה שלה, אני לא לוחץ עליה לאהוב את אחותי, אבל בחיאת ראבק - זה לא הגיוני לא לצאת לאכול יותר מ-5 שעות בגלל ש"יש לה קול מעצבן"!
הצעתי לה שנחפש שוב דירה ונקח משכנתא קטנה ונקנה דירה קטנה ונתחיל ככה...
אבל זה מרגיז שאני נאלץ לקחת החלטה כזאת כבדת משקל של לקיחת משכנתא שאולי זו ההחלטה אחת היותר גדולות בחיים - בגלל סיבה כזו קטנונית!

אם אני מציע לה שנשכיר דירה - היא אומרת שזה בזבוז כסף וחבל שעברנו דירה מלחתחילה.
אם אני אומר לה ומנסה להקל עליה במצב ולהסביר לה - היא טוענת שאני מנסה לשנות אותה והיא נעלבת מהעובדה שאני לא מקבל אותה כמו שהיא...

ומי בכלל אמר שכשנעבור דירה - הכל יהיה מושלם וטוב? לא יהיה מושלם וטוב, כי תמיד יש בעיות ותמיד יש קשיים - אבל אישתי אף פעם לא מתמודדת עם קשיים, היא תמיד בורחת. אני מפחד שכשניקח משכנתא לא מהסיבה האמיתית של לקנות בית, אלא מתוך הכרח של לברוח - נתקע עם משכנתא ועם בית לא רצוי שהוא פלסטר על בעיה אחרת, ופשוט תיווצר לנו בעיה חדשה במקום!
במקום להתמודד עם קשיים, תמיד לברוח וליצור קשיים אחרים. מעצבן כבר.

לא יודע מה לעשות....
בסך הכל רוצה שלאישתי יהיה קצת יותר חוסן נפשי...

אשמח לעצות/מילים טובות