היי,
אני עוברת תקופה מאוד לא קלה, מורכבת ומתמשכת.
אני אסביר לעומק בכדי שתבינו ותוכלו לייעץ לי.
לפני קצת יותר משנה וחצי יצאתי עם בחור שגדול ממני ב12 שנים, גרוש פלוס שני ילדים. ואני רווקה שהכילה וקיבלה אותו עם הסטטוס שלו. הוא גרם לי כל כך להתאהב בו. היה איתי רציני לחלוטין, במלוא מובן המילה. אחרי כחודשיים וחצי אינטנסיביות של קשר כשהיינו בשיא ההתאהבות הוא חתך את הקשר, הסביר שהוא לא יכול להמשיך את הקשר בגלל כל מיני דברים שעוברים עליו. אני לקחתי את זה מאוד קשה. וכל כמה זמן מאז, הוא נתן לי כל מיני רמזים בהודעות או בטלפונים שהוא סוג של עדיין שם ועדיין חושב עלי והיו פעמים שגם אמר שיודע שהפסיד אותי. גם הוא שמע ממני מידי פעם מיוזמתי. אבל לרוב זה הוא שהיה פונה אלי פעם בחודשיים ומשהו בערך, נותן סימן חיים ונעלם. יום אחד שאלתי אותו איך זה שבעצם כל כמה זמן אני שומעת ממנו אם הוא לא מסוגל להמשיך איתי במערכת יחסים רצינית ויציבה.. תשובתו הייתה : "אני לא יודע, אולי אני צריך טיפול פסיכולוגי".
הבעיה היא שהסביבה תמיד מחמיאה ומפרגנת לי ואני במקום להסתכל על הדברים הטובים לוקחת את הפרידה הזו כל כך ללב וחושבת שאולי אני לא הייתי מספיק טובה בשבילו ובגלל זה הוא לא איתי... כשבעצם כל הסביבה הקרובה שלי מנסה המון פעמים להסביר לי שהבעיה היא אצלו, ולא אצלי.
קשה מאוד לתפקד ככה ביום יום כשיש מחשבות עליו, חושבת לעצמי מצד שני שאם זה שלי זה יחזור אלי ושכנראה עוד לא מספיק מעריך אותי.
אין לי כרגע אף אחד וקשה לי לפתוח את הלב לגבא אחר.
איך זה נשמע לכם? מה אתם הייתם עושים במקומי?
אשמח שתענו לי כל אחד/אחת את דעתו/דעתה. אקבל כל דעה!
תודה רבה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025