הוא נמצא בצבא , אנחנו שנה יחד ... אני איתו מהטירונות .. ההכשרה שלו לוקחת חצי שנה וכל קורס יותר קשה מהשני. אנחנו בקושים מדברים ויש בינינו גם מרחק כי אנחנו לא מאותה עיר , אז יוצא שלא כל סופש אנחנו יחד .. ואם כן זה שוב על מגבלת זמן ואני לא מסוגלת יותר.
אני לא מרגישה אהבה ממנו , אני מרגישה שרק אני רודפת אחרי זה .. נכון, זה צבא ואין זמן .. והוא טוען שהוא עושה כל מה שיבכולתו אבל אני מרגישה לבד לגמרי .. לא תמיד הוא מתקשר כשהוא יכול - ואז אני משתגעת , אני לא יודעת מה איתו איך הוא ואני משתפת אותו בקושי שלי והוא אומר לי ''אני עושה הרבה דברים ויש לי לוז עמוס .. ואם את לא יכולה לדבר איתי תוך כדי שאני עושה דברים אנחנו נדבר רק בטש'' אבל הוא לא מבין שאני פשוט צריכה אותו . את ההבנה שלו . ואם הסדיר שלו הולך להיות ככה אני לא אחזיק מעמד ... אני לא מרגישה בזוגיות .
אני מנסה להבין תמיד את זה שהוא עסוק אבל זה כבר בא על חשבון הקשר. והוא בעצמו אומר שהוא בצבא ולפעמים אי אפשר לשלב זוגיות והצבא תופס את המקום של הזוגיות..
למרות כל ההשתדלות שלי להבין אני עדיין מרגישה שהלכתי לאיבוד ושרע לי ברמות .
מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות