אני משתגעת כבר! אני רוצה לסיים את החיים האלו כבר! איך להתמודד?!

החיים שלי מתהפכים ונדמה כאילו כל פעם תוקעים בי את הסכין עמוק יותר.
יש בי כמויות כל כך גדולות של שנאה, כעס וכאב שהן כאילו התגבשו לכדי ישות אחת שיודעת בי במקומות הכי רגישים.

אז אני אספר את הדברים המרכזיים שגורמים לי לרצות לסיים את החיים האלו:

1) אימא שלי. כן אימא שלי, אני יודעת שאתם בטח חושבים- "אימא שלה?! באמת?! אימא זה דבר נעים ונחמד שמחבק אותך כשאתה בוכה בלילה ומקשיב לכל הבעיות והקשיים שלך" אז לא!!! אימא שלי לא מחבקת אותי כשאני בוכה בלילה, היא הסיבה שבגללה אני בוכה! אימא שלי לא מקשיבה לכל הקשיים והבעיות שלי ועוזרת לי איתם, היא זאת שיוצרת אותם!!! כשאני מסתכלת על תמונות שלי, אני לא רואה את עצמי מחייכת, אני רואה כאב שמתחזה- ומאוד מוצלח בזה- לשמחה.
אני רואה שנאה עצמית... לדוגמה, יש לי תמונה בטלפון מהיום הראשון של כיתה א' ובתמונה שלי אני מאופרת וכמובן אתם בטח חושבים "אוקיי, לא ביג דיל את כולה מאופרת" אבל אני לא סתם מאופרת, אני מאופרת כי היא גרמה לי להאמין שאני מכוערת ושאני לא מספיק טובה.
היא יכולה לשקר לעצמה כמה שהיא רוצה אבל אף אימא, גם לא אחת שנוטשת את ילדיה- סבתא שלי- לא גרועה ממנה.
אימא טובה לא גורמת לילדה שלה (שהיא כביכול אוהבת) לחשוב על מוות והתאבדות, לדמיין כל לילה איך העולם היה נראה אחרי מותה ולחלום חלומות שבהם היא עומדת מעל הקבר שלה (של הילדה) כשהגופה שלה בתוכו והיא (האימא) עומדת מלמעלה וצועקת 'ברוך שפטרנו'.

2) אני עוברת דירה.
זה נשמע טיפשי, אני בטוחה, אבל בבית שלי (זה שבו אני גרה כרגע) גרתי קצת יותר מחצי מחיי.
החדר שלי הוא המקום שאליו הגעתי כל יום עם ערמת הרגשות שלי ושעם הזמן התחלתי להשאיר אותן שם.
מה זאת אומרת? זאת אומרת שעם הזמן החדר שלי נהיה המקלט שלי, המקום שאליו אני בורחת כשקשה, המקום שמעודד אותי ונותן לי לפרוק את הרגשות שלי כשאני לא מסוגלת יותר לשאת אותם, מקום שבו הבעתי את כל הכאב, העצב, השנאה, השמחה, הקנאה והאכזבה דרך דרכים שונות כמו כתיבה, ציור, ריקוד, שירה, סידור וניקיון, פציעה עצמית (לפצוע את עצמי) ובכי- כל כך הרבה בכי.
ועכשיו אני עוברת למקום חדש שבו אני חשופה לגמרי,
ללא הגנה, מקום בו אין שום דבר שלי, מקום בו הכל שונה.

3) ההורים שלי מתגרשים ולא זה שהם מתגרשים מפריע לי, זאת בעיה שלהם אלא הקטע הוא שהם רוצים משמורת משותפת מה שאומר שאני חייבת לגור אצל שניהם.

מה לעשות?!