הפכתי למעין אתאיסטית - אגנוסטית ומאז אני חווה ריקנות קשה וחוסר תכלית

שלום. אני בכיתה יא'.
אפשר לומר שאני לומדת בבית ספר של אתאיסטים מאז התיכון (למרות שיש כאלו שמאמינים בדברים שונים, כמו בכל מקום).
אני באופן אישי האמנתי עד לפני כשנה (קצת פחות) בניצחיות הנשמה, עשיתי מדיטציה, יוגה, ניהלתי אורח חיים בריא עד כמה שיכולתי וכ'ו.
כמובן שליתרונות שיש למדיטציה וליוגה יש הסבר מדעי. מחקרים גילו את התרומה של המדיטציה למוח האדם והוכיחו שמי שמקפיד על מדיטציה באופן קבוע מאריך חיים.
הבעיה היא שאני לומדת פיזיקה בבית הספר והבנים שלומדים פיזיקה הם ברובם אתאיסטים. יש הרבה בדיחות אצלם על המונח "אלוהים".
אני באופן אישי גם כן יכולה להבין את ההומור שבזה, כי מעולם לא האמנתי ב"גן עדן-גיהינום". אני תמיד פירשתי את האלוהים השונים של כל הדתות, את המיתולוגיה היוונית וכ'ו כהסבר לתחושה הפנימית שיש לרוב האנשים - שאכן יש המשכיות ושאנחנו ניצחיים.
המונח הקרוב ביותר שמצאתי לתיאור התחושה הרוחנית שהייתה בי היא "אנרגיה". אמרתי שאני מאמינה באנרגיות ושאלוהים זה אותו שם לאנרגיה. גם אנחנו אנרגיה (או מודעות, או נשמה, זה סך הכל שם שמתאר את אותה התחושה).
אבל ביגלל שסביבי יש המון לא מאמינים שפשוט לועגים לכל אמונה, פשוט אמרתי לעצמי:"מה אני מטומטמת שאאמין במשהו?", ופשוט הפסקתי להרשות לעצמי לחוות את החוויה הרוחנית שאני מרגישה במדיטציה, ביוגה, בבילוי בטבע וכ'ו.
נוסף לכך, האמנתי בתיקשור. במונחים פחות רוחניים אפשר לומר שהצלחתי לקבל תובנות עמוקות מעצמי, אולי מ"תת-המודע" שלי ומהידע, האינטואיציה והתחושה הפנימית שלי.
פשוט תבינו, אם זה לא תיקשור אלא פשוט הבנה עמוקה של עצמך אז כל הקסם מזה פשוט יורד. כש"תיקשרתי" פשוט חשבתי, כתבתי וכדומה, כמובן שלא מדובר בהזיות ולא בדברים שאני שומעת באוזניים, חס וחלילה!
עכשיו, כשהפכתי למעין אתאיסטית אני חווה ריקנות ושואלת למה חיים?.
אני לא עושה שום דבר בלי סיבה. אני אדם מאוד עמוק. לכל דבר שאני עושה יש סיבה ומשמעות, ולרוב מדובר במשמעות עמוקה.
מאז שאני לא חווה את המדיטציה, היוגה והתיקשור כדבר רוחני, אני כאילו לא מצליחה "להתחבר למקורות". יש לי תחושה שאני לא מצליחה להתחבר לעוצמה שאליה התחברתי ממקודם וכל היתרונות שקיבלתי מזה כמעט נמחקים.
בבקשה, תעזרו לי.
אני רוצה לחיות ולחיות טוב. איך אני מצליחה למצוא תכלית לחיים?, גם אני לא שוללת את זה שצדקתי בהשקפת עולמי, פשוט נכון להיום אני לא מצליחה לסמוך על עצמי שהאמונה שלי נכונה. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על עצמי.
יש לכם רעיונות לאיך למצוא תכלית ולהתמלא?, איך לחוות מדיטציה באופן עמוק כמו פעם? (לפי מחקרים מדיטציה משפיעה לטובה על המוח ומאריכה ימים).
אני מדריכה בתנועת נוער, ככה שאני מתנדבת.
תודה רבה לעוזרים.