שלום לכולם.. כבר הרבה זמן שאין לי חברים ואין לי אם מי לדבר.. עוד כשהייתי קטן יותר בבית ספר הייתי תמיד לבד ואף פעם לא הצלחתי להישתלב,הייתי תלמיד גרוע ונשרתי מכמה בתי ספר עד שלבסוף בית ספר מסוים הסכים לקבל אותי ושם סיימתי את התיכון,בכל מקרה באף בית ספר לא הסתדרתי חברתית תמיד הייתי לבד.
בחטיבה זה לא כל כך הפריע לי,כשהגעתי לתיכון זה פגע בי,ההישגים שלי ירדו הפכתי לילד עצוב ומומרמר שבסופו של דבר הפכו לכעס,בסביבת אנשים אני לא מדבר בכלל הביטחון עצמי שלי שואף ל-אפס וקשה לי להיתבטא מול אנשים,אף פעם לא היה לי אם מי להיסתובב בערבים או לבלות בימי שישי,אני לא יוצא לאירועים משפחתיים בכלל אני כל היום נעול בחדר שלי הייתי בכמה ראיונות לעבודה ולא התקבלתי לאף אחד... אני בן אדם ריקני בלי תחביבים או תעסוקה ובלי מטרה בחיים אין אני לא מבין באופנה ובמוסיקה וגם לא בספורט, ואין לי על מה לדבר עם אנשים אחרים, אני הולך לישון מאוד מאוחר וקם בצהריים כל יום עם עצבים בלי כח לאף אחד,אין כמעט יום שאני לא רב עם ההורים שלי.
בחיים לא היה לי את האומץ לדבר אם מישהי או לשאול שאלה.. ואף פעם לא הייתי במערכת יחסים.. אני מתבייש מהצל של עצמי.. אין לי ניסיון חברתי בכלל.
אני ממש בודד מאז שאני כמעט זוכר את עצמי.. הייתי "מערפיל" את זה ואומר שהכול יהיה בסדר אבל זה כבר לא עובד..
עכשיו איך אני בכלל יכול לשפר את המצב שלי,אני בקושי יודע איך לדבר עם אחרים כמו שצריך..
מה כבר ביקשתי?? כמה חברים לבלות איתם כמו כל בן אדם בגילי? המצב שלי גרוע אוףף.. אני לא מרחם על עצמי אני רוצה להשתפר אבל זה קשה לשמור את זה בבטן כל כך הרבה שנים וזה ממש מעצבן!!
אני יכול להיות אלוף ב"לעשות את עצמי" שהכול טוב ויפה איתי אבל בעצם הכול אצלי ממש ממש לא טוב..
תודה על ההקשבה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות