שלום לכולם.
לפני כמה שעות אמא שלי אמרה לי שמחר נלך לסבתא שלי. סבתא שלי היא אישה לא ממש זקנה, בת 50+. היא עוד עובדת והיא נחמדה מאוד. זה סיפור ארוך, אבל בכול מקרה אני די חייבת לה, אבא שלי שיתף איתה פעולה והם גידלו אותי (ההורים גרושים).
בזמן האחרון אני מרגישה שסבתא שלי קצת חופרת, שמתקשרת בזמנים הלא נכונים, ואני מרגישה ממש אגואיסטית ונבוכה כי אין לי כ"כ מה לעשות אצלה כשהיא ואמא שלי מדברות. אני כבר חצי שנה צמחונית ואני לא יודעת איך לבשר לה, היא מאוד דאגנית והיא גם מבית רוסי (המנה העיקרית והמסורתית זה פלמני - מאכל עם בשר). בכללי גם לא נוח לי כי היא קונה לי בגדים. בקיצור, אני לא רוצה להתנגד.
מצד שני, מאוד משעמם לי, אני מתחילה לשכוח רוסית יותר ויותר, הכנת פלמני היא עבודה מייגעת ומשעממת שדורשת שעתיים. וממש אין לי כוח, גם לא נעים לי להכין מאכל עם בשר. ממש משעמם לי אצלה וגם היא גרה יחסית רחוק, ממש אין לי כוח ללכת.
אני מרגישה כפוית טובה, אבל מצד שני, למה לי ללכת אם אני סובלת? למה אני צריכה להישאר שם שעות בלי לעשות כלום? זה ממש מייגע. עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות