רוצה למות כבר לא אכפת לי, איך ממשיכים להתמודד?

אני מתחרפנת.
זה התחיל מהילדות , באה מבית דתי 6 ילדים 2 הורים בבית 3 חדרים , עזבתי את הבית בגיל 16
עקב אלימות מילולית ופיזית במשפחה .
תנאי דת קשים שאי אפשר לחיות בהם ומצד שני
הבית לא היה כל כך דתי מבחינת ערכים ומעשים בפועל.
בגיל 20 הכרתי את האקס שעברתי לגור אצלו .
בגיל 21 פתחתי סיפור אונס שעברתי בילדות על ידי דוד שלי מצד אמא.
חודש אחרי ירדתי 10 קילו
במשך שנתיים הייתי סגורה בחדר בין 4 קירות
בלי אוכל. רק שתיה . ומידי פעם הייתי אוכלת דברים קטנים או שטויות
הגעתי ל35 קילו בגיל 23 .
האקס נפרד ממני כי הוא ניסה בכל דרך לעזור לי
ואני כבר לא הייתי מודעת בראש לכמה המצב שלי חמור .
כמו שרובכם יודעים אושפזתי במחלקה להפרעות אכילה .
שם עליתי במשקל ל43 והייתי מטופלת אצל פסיכולוגים !
אחרי חודש עזבתי כי כבר לא יכולתי להיות במקום סגור כי רוב ההיסטוריה שלי היא לטייל ברחובות.
חזרתי לבית של אבא שלי ואמא שלי שם הייתי חצי שנה
לא עבדתי , הייתי מקבלת ביטוח לאומי .
אחרי חצי שנה אמא ואבא החליטו להיפרד הלכתי עם אמא .. לדירה שכורה בת 4 חדרים אמא שלי בחובות עצומים .
אבא שלי לא עזר לה הרבה בחיים .
אבל זה לא בגללו , כי גם שהם היו יחד בחשבון משותף,
לאמא שלי יש תיעבת בצע לבזבז כסף בלי לעצור.
וזה גם לא בגללה היא חא יודעת בסך הכל להתנהל
היום אחרי 7 שנים ללא קשר עם המשפחה בכללל
אני גרה איתם באותו בית .
בגלל שגם אני עברתי 7 שנים בחוץ לבד בתור ילדה בלי נסיון .
נכנסתי לחובות שהם לא עד כדי כך עצומים אבל שאני לא יודעת איך להתמודד איתם
כיום אני אחי אחותי וחברה של אחותי מריכים לעזור לאמא שלי בשכירות בכסף כל חודש
אני כבר חודשיים לא עוזרת לה כי נכנסתי שוב למצב שגם אם ינערו אותי אין לי .
אני לא מצליחה לצאת מזה... אני לא מצליחה לטפל בהכל , בחשבון ,בבריאות, בלשקם את היחסים עם המשפחה, לעבוד, אני הגעתי לסף
לא אכפת לי למות , לא אכפת לי להיות על ספסל ברחוב .
לא אכפת לי מעצמי .
הם דורשים ממני לעזור כל חודש בכסף
ואין לי כרגע . אז הם מתנכלים אליי .
לא מדברים איתי , כל הזמן פותחים לי פצעים
קוראים לי מסכנה וחולת נפש.
ואני באמת מצליחה להתחרפן מהם .
רק מהמילים שהם זורקים לי הגוף שלי מתחיל לקבל רעידות
והם עושים את זה בכוונה .
אח שלי נכנס אלי לחדר לפני 3 ימים אמר לי בכמה את מתכוונת לעזור
אמרתי לו שאין לי ושזה ביני לבין אמא .
אף אחד לא קשור לזה . אתה עוזר בכמה שאתה יכול בלי קשר אלי. אז הוא אמר לי יופי אם אין לך תארזי את הדברים שלך ולכי ...
אני באמת לא יודעת מה לעשןת אני עם שריטות בכל הגוף לא אכלתי כלום מהבוקר השעה 16 ואני גם מסוגלת להמשיך ככה ימים שלמים !!
אבל אני לא רוצה , אני רוצה להשתקם ואני חא יכולה להיות איפה שפותחים לי פצעים
חשוב לציין שהשכרתי דירות בחיים שלי ואני עובדת .
אני תקועה בלי כסף אפילו לא שקל אחד. אין לי איך ללכת שבוע הבא לעבודה .
ואין גם אף אחד שיכול לעזור לי !
אמרתי לאמא שלי אני יעלה את הפוסט הזה
היא אמרה לי יופי גם לי יש הרבה דברים עלייך
חחחח במקום להיות אמא ולחבק ולתמוך .
אני מרגישה שאני נופלת פה עוד פעם
לבד . הצלחתי! כשהיה לי את הפינה שלי
כשהיה לי כוחות כשהייתי 50 קילו
עכשיו אני שוב 40 קילו אין לי כוחות לקום בכלל להתקלח או לעשות משהו הגוף שלי חלש.
בקיצור נקווה שאלוהים שומע ורואה!