שלום לכולם,
אני די בטוח שאני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. מאז גיל 12 אני צמוד למסטיקים, אני כל כך משוכנע שיש לי ריח רע מהפה כך שכל פעם שאני נקלע לשיחה עם מישהו או מזהה מצב של תחילת שיחה אני מהר מכניס לפה מסטיק לפני שהוא שם לב, או מראש כל היום עם זה. זה לא מסתכם בזה, אני גם אתרחק כשהם מדברים, אתעסק בזה יתר על המידה אם זה להריח את עצמי כל שנייה נתונה או את כף היד לאחר שאני נוגע בלשון, אצחצח את הלשון 5 פעמים ביום ואצמיד אליי מי פה, אהרוס לעצמי את הלסת ואתמודד עם ההשלכות של כאבי בטן וגזים מהלעיסה הרבה, אבזבז המון כסף על מסטיקים כל הזמן.הלסת שלי כבר כואבת ומתחילה להינעל לי, פיתחתי תלות בזה!
העניין הוא שאני חושב שאכן יש לי בעיה כזאת של ריח... הלשון שלי תופסת שכבה לבנה-צהובה כל כמה שעות אחרי שאני מצחצח אותה ואני חש בעצמי בהבל מהפה כשהשכבה נמצאת, אבל גם אם הבעיה הממשית תסודר עכשיו יש כבר תלות וOCD אז... זה בעיה.
מה עושים? איך מקיימים ככה אורח חיים?
אין לי איך ללכת לפסיכולוגים וכו
עזבו את זה שאני לא רואה את עצמי בשלב של זוגיות בגלל זה. ושחבל להכיר בנאדם חדש לחיים כי זה "עוד בנאדם שעליו אני צריך ללעוס הרבה מסטיקים". הגעתי למצב שכבר כמה שנים הקנאה שלי היא לראות אנשים מדברים זה עם זה. ככה, בקלילות, בלי התלות הזאת בלי המחשבות הטורדניות האלה.
בבקשה תאמרו לי שאפשר לסדר את הבעיה הזאת בעצמי. תודה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות