הולך לקבל פרופיל 21. להשלים עם זה או להלחם?

זה סיפור ארוך שבסופו נמצאת השאלה שבכותרת. תודה רבה לכל מי שיקרא יוכל לעזור.

שלום, אני נמצא כעת בצבא ומשרת במשך 5 חודשים.
לפני שהחלטתי לשרת, ממש לא רציתי לעשות את זה והרגשתי שזה בזבוז של זמן, אך החלטתי שעדיין כדאי לי, בסופו של דבר, להתגייס, לשרת ולסיים את השירות שלי.
התחלתי את השירות שלי בקורס נתיב. במהלך הקורס הייתי חולה פעמים רבות, ולא מחלות קלות ו"סתם לקבל ג' ", כי כמו כולם, הייתי צהבהב בהתחלה. עוד אז נתקלתי בבעיה הרפואית של הצבא והחוסר התחשבות וחוסר אפשרות לעזרה מצד הרופאים. כנראה פיתחתי חרדת מחלה, כי אני כעת מסתובב עם תיק תרופות לכל מקום, ומסרב להיפרד ממנו.
לאחר הקורס הועברתי לחיל האוויר הטכני. בעוד שהמשמעת בנתיב הייתה קשה יותר, בטירונות כאן נתקלתי בחוסר התחשבות דרסתי מצד המפקדים להתעלמות מוחלטת מהרופאים (הייתה לי מחלה די רצינית במהלך הטירונות) והחלטתי לפתח בעיות שינה. ביקשתי לפגוש קפס (קבן של חיל האוויר) אז לא קיבלתי.
במעבר בין הטירונות לקורסים נתנו לנו לבחור 3 קורסים. כאן אוסיף שאני סובל ממיגרנה, שנובעת מדברים רבים כולל רעשים וריחות חזקים.
עם הגעתי לקורסים, קיבלתי טכנאי מטוסים דרג א'. דבר שלא ביקשתי, ואני מרגיש שיעשה לי כאבי ראש רבים.
עם העברה לקורסים, החלטי להרגיש רע, וכל עוד אני נמצא בבסיס יש לי כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות שלא עוברות, ובגללן אינני מסוגל לאכול. במהלך הקורסים פגשתי קפס אשר הפנה אותי במהירות אל פסיכיאטר אשר אמר שהוא מעוניין להוציא אותי. יש לי פגישה נוספת עם הפסיכיאטר ועם ההורים בימים הקרובים, והייתי בג' מאז הפגישה שלי איתו עד היום. במהלך הג' פגשתי פסיכולוג פרטי והוא אמר שזו פשוט חרדה זמנית. אתמול בערב היו לי כאבי בטן נוראיים ולקחתי תרופה נגד חרדה (משהו טבעי ולא ממכר). היום חזרתי לבסיס ואינני יודע, אני יחסית רגוע אך לא יודע אם זה בגלל התרופה או כי הצלחתי להרגיע את עצמי. אם אני מעוניין להישאר, איך לפעול ומה להגיד? שכל הבעיות עברו ושפשוט יביא לי תרופות? והאם בכלל כדאי לי להישאר, ולמלא את עצמי בתקווה שהכל יהיה בסדר? או שכדאי לי לצאת? אולי להישאר ולבקש מהקצינים להעביר אותי לאור הבעיות הבריאותיות שיש לי (כי זה מה שהכי מפחיד אותי)?
תודה נוספת לכל מי שמוכן לקרוא ולעזור.