אז ככה , אני ובן זוגי נמצאים במערכת יחסים של 6 שנים, מתוכם חווינו פרידה אחת ארוכה ומשמעותית.
אני פשוט אסכם ואגיד שאנחנו רבים מלא, ותמיד צפים דברים .. בעיקר ממני. אני מרגישה שהוא כבר לא שם בשבילי, לא מעריך, לא מפנק ומשקיע, ולוקח כמובן מאליו.
הקש ששבר את גב הגמל היה כשהייתי חולה והוא לא בא לבקר, אלא להפך, הלך לטייל ונפגש אחר כך עם חברים. הרים אלי טלפון בין לבין בקושי.
הוא ידע שנפגעתי כשאמרתי לו על כך, ובכיתי.. אך לא התייחס, ניסה לדלג על הדברים(הוא עושה את זה הרבה- לטטא הכל מתחת לשטיח) , כמישהי שנפגעה לקחתי צעד אחורה ולא דיברתי איתו כמעט.. והוא מנגד גם הפסיק להתאמץ.
אני שש שנים איתו, אני לא כל כך מאושרת אבל הוא מקום המבטחים שלי, המוכר והאהוב(אני כן אוהבת אותו) אבל כבר תקופה ארוכה מדי שאני לא מאושרת ולא מחייכת. אני שם עבורו באופן טוטאלי וזה לא מרגיש לי הדדי. כתוצאה מכך איבדתי כבר את עצמי..
לא מאושרת בזוגיות וניסיתי לדבר איתו על כך עשרות אם לא מאות פעמים, הוא שינה את ההתנהגות לשבוע בלבד. הפרידה הקודמת הייתה בגלל שהוא כבר לא היה שם, והחלטתי לתת הזדמנות נוספת ושוב זה קורה...
מפחדת לעזוב מהפחד שלא אמצא טוב יותר, או מישהו שיאהב ויקבל אותי כמותו.
בנוסף, יש לי סיפור משפחתי לא קל ולכן קשה לי לעזוב מישהו שכבר מכיר אותו, מהפחד שגבר אחר לא יקבל.
מה לעשות? הוא מערכת היחסים היחידה שהייתה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות