מרגיש שהחיים האלה גדולים עלי, איך למצוא כיוון?

אני פעם ראשונה עם דמעות בעיינים רושם האמת מאחורי כל השקרים שלי, וההתמודדות שלי עם החיים שעל סף יאוש.
מגיל 16 נותק הקשר עם משפחתי, אז יצא שלעולם לא הכווינו אותי כמו מטרות בחיים וכו, אני עשיתי מה שניראה לי לנכון שבדיעבד זה היה הרס עצמי, הכל התחיל לפני עשור שהתגייסתי, שנלחמתי לתפקיד שרציתי, ורק חלמתי על זה כל לילה ואפילו חשבתי לחתום קבע, ולבסוף באמת קיבלו אותי, אני זוכר שהגעתי בגיוס לבד ילד צנום נמוך , וכולם ניראו לי ערסים מאיימים גדולים פיזית ונבהלתי
לאחר כמה ימים יצאתי לעריקות ראשונה מתוך 6 כליאות, ככה זה נמשך עד שהעורך דין הצליח להוציא אותי על סעיף נפשי בגיל 22.
לאחר מכן החלטתי שאני הולך לפתוח דף חדש ושוב ולא הלך לי, הייתי עובד מספר חודשים נכנס לדיכאון מתפטר וחי מהכסף שעשיתי, וככה גררתי כמה שנים סתם. הרגשתי שחברתית לא מצליח לי כלום, זוגיות לא מצאתי,
אז שהגיע תקופה שהכרתי מספר אנשים וניסיתי לעשות עליהם רושם, והתחלתי לשקר בהתחלה בקטנה, או "לנפח" סיפורים שקרו לי שהיו מעניינים, או פתאום להפגין אובר ביטחון (שבתכלס עם להיות כנה אני חסר ביטחון ויש לי ימים שאני מתקשה לצאת מהבית, כן ממש ברמה הזאת) שככה גם הכרתי את האקסית שלי שקרים על שקרים על שקרים כל מיני חצי אמת. אני מאוד מתבייש בזה... לבסוף שנפרדנו והיתה לי תקופה קשה מאוד, עם זה כלכלית, עם זה הרגשות, ולמה זה מגיע לי שכולם עם מטרות בחיים עם שאיפות, ומצליחים ורק אני מנסה לשרוד את היום? יצא לי המון המון לחשוב על זה מה הלאה. ולבסוף לאחר הרבה חיפושים החלטתי שאני יעבור לישוב קטן בגיל 26 אולי שם אני ימצא את עצמי, אבל לא, מצאתי עבודה זמנית שלא אהבתי אבל כסף נחמד ואני פאקינג 3 שנים כבר בלופ, חצי מהאנשים פה לא סובלים אותי, וחצי אני לא סןבל ומי שהתחברתי חושבים שאני משהו שלא, שוב בשביל להתחבר לאנשים אני שוב משקר ומעווט דברים, ואני המצחיק עם הביטחון אבל בסוף שאני לבד בבית אני מרגיש חסר ביטחון שאפילו יש מקרים שלפלאפון אני מפחד לענות, כאילו יש אני עם אנשים ואני הלבד..
אני מרגיש שהכל גדול עלי אני באמת לא בנאדם רע ומאוד מודע, ובסך הכל רוצה להצליח בחיים ולהקים משפחה, ילדים, אבל לאן אני ילך? אני פשוט מתפרק בלילות למה זה מגיע לי, ללכת ללמוד? אני חודשים על חודשים חוקר ובודק ולא מוצא עניין אפילו בזה.. אני חסר כל כיוון אני בעוד חודשיים חוגג 30 ומה עשיתי בחיים? מה הספקתי? אני רואה חיילים משוחררים שעובדים איתי שכבר יודעים מה יעשו בחיים ומה ילמדו, ושומע את החוויות שלהם מהצבא שאת שלי דפקתי ועוד מתבאס על זה
אני מרגיש שאין לי מי שיכוון אותי שילמד אותי על החיים האל