דיכאון של הלייף, מה עושים?

בגיל צעיר, עברתי שורה של הטרדות מינית על ידי ילד אחר בכיתה שהיה נוגע בי מתחת לחולצה, בכל מיני מקומות, ומכניס לי אצבעות לפה.
גדלתי עם אבא אלכוהוליסט, ויש לי טראומות מכל מיני מקרים על גבול האלימות שחוויתי.
למדתי בפנימיה של בנים בלבד, שם נער אחר הטריד אותי מינית.
באותו זמן חשבתי שאני נהנה מזה, אולי כדי להצדיק לעצמי את ההטרדה שעברתי. בעצמי חיפשתי קשרים מיניים עם נערים אחרים שכללו נגיעות וליטופים ״בכאילו״.
היתה תקופה שבעצמי ביצעתי מעשים מיניים מטרידים, כמו להיכנס לחדרים של נערים בלילה, או למצוא זמן במשך היום להיכנס למיטה שלהם ולאונן.
בנוסף, ההתנסויות המיניות הראשונות שלי עם נשים היו מאוד בעייתיות. וכללו מין בתשלום.

אף פעם לא סיפרתי את כל זה לאף אחד. כולם מכירים אותי בתור אדם סופר אופטימי, שמח ומלא אנרגיה.ככה הרחקתי את כל זה מהמחשבה וחשבתי שאם אני מצליח לתפקד טוב בלי אז אין למה לחפור בזה.
במשך תקופה ארוכה מאוד הדחקתי והכחשתי את כל זה, גדלתי, מצאתי עבודה טובה מאוד שבה אני מרוויח יפה, התחתנתי עם אשה טובה ונולדו לי ילדים.

בשנתיים האחרונות מצאתי את עצמי מתמכר למריחואנה, מעשן הרבה ולבד. הסתרתי את זה מאשתי, ומצאתי את עצמי בוגד בה פעמיים, שטות שעשיתי שכל כך התחרטתי עליה. אני מקשר את לכל התסבוכים המיניים שלי. כי מה שהזוי הוא שהקשר המיני שלי עם אשתי הוא יחסית טוב מאוד. ולכן אני כועס על עצמי כל כך.
החלטתי להפסיק לעשן, וכבר כמעט 3 חודשים לא עישנתי בכלל.
אבל מסתבר שבלי מסך העשן, קשה לי לחיות עם עצמי. קשה לי להסתיר מאשתי את הטעויות שעשיתי. אני לא חושב שהיא תסלח לי. אני לא יודע אם הייתי סולח לה.
ברור לי שאני ראוי לכל עונש על כל הדברים שעשיתי.

הבעיה היא שאני עכשיו בדיכאון קשה, ומתמודד עם כל כך הרבה בעיות אחרות, תחושות של חוסר ערך ושל חוסר יכולת - שחלקם למרבה הצער נכונות גם אובייקטיבית, רק שתמיד הצלחתי לא להסתכל על זה.
ברור לי שאני צריך ללכת לטיפול, אבל אני לא מרגיש שאני בנוי להתמודד עם עצמי בשלב הזה. גם ככה בקושי מצליח להחזיק את הזוגיות-עבודה-גידול ילדים. אני רגיל לכמות גדולה של אופטימיות. שחסרה לי פיזיולוגית. אבל המוצא האחרון שאני רוצה להגיע אליו הוא טיפול תרופתי. ראיתי מאנשים קרובים אליי איך זה השפיע עליהם בצורה לא טובה.
אני מאמין שבימים הקרובים אני אצליח להתאפס על עצמי ולבנות לי מסלול מסודר של טיפול, אבל הייתי שמח בינתיים לחיזוק מאנשים שעברו חוויות דומות.

וכמובן, להזהיר את מי שנסחף לעישון מפני השיבוש שזה יכול לייצר לו בחיים.