כמעט הסכמתי למפגש מיני בתשלום והתחרטתי - המציעה איימה עליי, מה לעשות?

זו שאלה, אבל גם "פריקה";

אני נשוי. אוהב את אשתי.
הקשר המיני בינינו יודע עליות ומורדות - זה קשור לעניינים רפואיים ופסיכולוגיים,
כל אחד מאיתנו עבר פגיעות מיניות בצעירותו. כל אחד מאיתנו הולך לטיפול בנושא, ומשתדלים לתמוך זה בזה. יש תקופות שאחד מאיתנו רוצה והשני לא ולהיפך, בהתאם למחזוריות של המשברים האישיים, כך שיש תקופות שאנחנו לא מקיימים יחסיי מין בהם לאורך זמן. הסכמנו שמותר לכל אחד לחוות מין עם אחרים אם הוא מרגיש צורך.

נרשמתי לאתר הכרויות עם דגש על חוויות מיניות.
(כשהייתי רווק לפניי כעשר שנים, נרשמתי פעם לאתר בסגנון והיו לי שתיי חוויות מיניות מאוד חיוביות וזכורות לטובה).

פניתי לכמה שם, והיו קצת התכתבויות. ברוב המוחלט של המקרים מתישהו הצד השני כותבת שהיא עורכת מפגשים בתשלום, ולרוב לא המשכתי את ההתכתבות מעבר לזה.
חיפשתי היכרות וחוויה 'הדדית', כמו שהייתה אז כשנרשמתי לאתר הישן. אני מודע לבעייתיות של תעשיית המין בכללותה, ואני מניח שאישה שמציעה מפגש מיני בתשלום, עושה את זה בעיקר ממקום של מחסור כלכלי, ולא תהייה אותה רמה של הדדיות במפגש כזה.

אבל עם הזמן שקלתי לענות להצעות בחיוב, כנראה מתוך תסכול ו"יצר", והתחלתי לחשוב שזה אולי דווקא בסדר - הייתי אומר לעצמי ש"למה לא?", זו סיטואצייה שכל אחד מהצדדים נמצא במצוקה מסויימת ועוזרים בה זה לזה, כך שיש עניין הדדי משותף מסויים. אז בחלק מהמקרים הייתי שואל על המיקום ומראה התעניינות לחיוב - ותמיד ברגע שתפסתי את עצמי מבין שזו אופצייה ריאלית - התחרטתי ועצרתי בעצמי.

באחת הפעמים נתתי טלפון (בשביל וואטסאפ), היא שלחה תמונה וכתבה את המחיר שלה. היא נראתה טוב, ואז שוב כשהבנתי שאין יותר "תירוצים" לסרב - התחרטתי. בהתחלה כתבתי תירוץ: "אין לי רכב להגיע", ואחר-כך גם הוספתי סיבה כנה יותר:
"אני בסוף לא מרגיש מוכן לעשות דבר כזה" וכתבתי שאני מצטער.

במקרה הזה, התגובה שלה הייתה "לצאת עליי", היא כתבה לי קללות,
כתבה שהיא "תפרסם את המספר שלי", "כדי להזהיר", שלחה אימוג'ים של אצבע משולשת וחסמה. (יכול להיות שהיא חשבה שזה קשור למראה שלה? שהיא חשבה שכאילו לא אהבתי אותו וזו הסיבה והיא נפגעה מזה? ברור לי שעצם זה שהיא הציעה וכו' כבר שם אותה במקום פגיע... ניסיתי להיות מנומס וכנה)

מה זה אומר "לפרסם את המספר שלי?", איפה? למי? להזהיר ממה?
נכנסתי קצת לחרדות מזה... דמיינתי כל מיניי סיטואציות שבהן היא מפרסמת באיזה מקום פומבי, עם התכתבויות, בלי קונטקסט מספק.

סיפרתי על זה לאשתי, ולדעתה "worst case scenario" זה שהיא תשלח את המספר
לחברות בקהילה של כאלה שמחפשות בתשלום, ו"להזהיר" - הכוונה מזה שהבחור מתחרט - כאילו לא באמת "רציני" בקשר למפגש.

מה דעתכם?

עדיין, יש בי פחד...
אני גם... מצד אחד, כועס על עצמי, נגעל קצת, ומתעצבן עליי,
על זה שכל הקטע הזה של יצר וחרמנות ורצון במין יכול להוביל למקומות כאלה,
מצד שני גם מחזיק מעצמי שב"רגע האמת", אני לא הולך על זה.

ברור לי שאני חייב לעשות איזו עבודה מנטלית גדולה ועמוקה יותר כדי מראש לא להיכנס לפינות האלה. מחקתי את המשתמש מהאתר אחריי הדבר הזה.