מתבאסת מאיך שהנשיקה הראשונה שלי הלכה. האם הייתי צריכה למנוע את הסיטואציה?

אוקיי אז אני אתחיל בזה ש*טכנית* זו לא הייתה הנשיקה הראשונה שלי, אבל אני כן מחשיבה אותה לנשיקה ראשונה אמיתית כי הפעם הראשונה בפועל הייתה שהייתי קטנה וזה היה במסגרת משחק אז זה לא באחת רלוונטי.

אני ממש חסרת ביטחון ובגלל שאני כל הזמן עסוקה בתסביכים שלי עם עצמי אני גם מרוחקת מבחינה חברתית, לרוב זה נתפס כסנוביות או משהו למרות שזו ממש לא הכוונה (אמרו לי גם כמה פעמים שאני ״מאיימת״ כי אני יפה וזה נראה שאני לא שמה על אף אחד - אני ממש לא רואה זה אבל... כן).

בכל מקרה, התחיל איתי איזה בחור ברחוב ובגלל שאני ממש מביכה בסיטואציות כאלו לא שאלתי יותר מדי דברים. נפגשנו אחרי איזה כמה שבועות באיזה בר (המשכתי למרוח אותו עם תירוצים כי בחיים לא יצאתי עם מישהו... או יצאתי בכללי).אבל הוא היה נראה ממש טוב והרגשתי שגיל 18 זה הזמן להתעורר על החיים שלי ולצאת קצת מאיזור הנוחות שלי. דיברנו כזה שיחת חולין בדרך למקום והתברר לי שהוא מבוגר ממני ב8 שנים, ממש נלחצתי בהתחלה אבל נתתי לזה צ׳אנס כי כבר היינו ממש קרובים למקום והשיחה דווקא זרמה. מצאנו על מה לדבר (תחומי עניין משותפים) ואחרי איזה שעה צחקנו על איזה משהו ופתאום ראיתי אותו מתקרב לנשיקה, כמובן שנכנסתי לפאניקה בקטנה אבל כבר ממש רציתי לחוות את זה אז זרמתי. הוא אמר לי שאני מנשקת טוב ושאל אותי אם כבר אמרו לי את זה פעם ופשוט צחקתי כי לא.היה לי מה לענות מן הסתם.
נשארנו שם לעוד איזה שעה ואז חזרתי הביתה, מיותר לציין שהייתי ממש מבסוטה על עצמי אבל גם לא היו לי יותר מדי ציפיות להמשך כי ההפרש גילים זה משהו שהטריד אותי, במיוחד שאני לא עושה דברים כאלה אף פעם ואין לי ניסיון (שלבחור בגילו ושנראה כמוהו בטוח יש).

לא שמעתי ממנו כמה ימים ובאיזשהו מקום כן התאבסתי, למרות שלא ראיתי את זה הולך לשום מקום כי הוא מבוגר ממני עדיין נכנסתי לתסביכים ולחפש מה לא טוב בי שהוא לא יצר קשר. בסופו של דבר הוא כן עשה את זה ושאל אם אני פנויה שוב להיפגש, נתתי לו תשובה אמביוולנטית כי לא רציתי לצאת מתלהבת (וגם ההודעה באה לי די בפתאומיות ובטיימינג מעפן) והוא אמר שאפשר להיפגש אצלו והרמז היה די ברור - המבין יבין. התבאסתי רצח וכמובן שלא דיברנו מאז.

אני יודעת שאני לא אמורה לקחת ללב כי הוא סתם דוש. אבל עדיין העובדה שהכנסתי את עצמי למצב כזה מלכתחילה משגעת אותי. אני לא בן אדם רומנטי או קיטשי יותר מדי אבל כן ציפיתי שהנשיקה הראשונה (ודייט ראשון) תהיה חוויה שיותר זכורה לי לטובה. בסוף יצא שזה היה עם בחור בשנות ה20 המאוחרות לחייו שלא ראיתי אחר כך ושסתם רצה להכניס אותי למיטה. אני מרגישה שהלכתי לפגישה הזאת just for the sake of it כי היה נמאס לי מלהרגיש לא מנוסה עם בנים ויצאתי תמימה מה שלא אופייני לי. איך משתחררים מההרגשה הזאת?