היי, טוב אז אני בת 16
ואני בן אדם מאד בוגר באופי, אבל מאד.
יש לי די הרבה חברים ואני ממש בקשר מצויין עם כולם ואני אוהבת את כולם כלכך ושמחה על היותם חבריי..
בכל מקרה, לאחרונה יש בי קטע מוזר שאני אפילו לא יודעת מאיפה זה הגיע.
זה כ"כ הזוי שאני מקווה שתנסו לפחות להבין אותי או לפחות תנסו.
כל דבר שקורה במשפחות של חברים שלי לא משנה מה או מקרים שקורים להם, אני סוג של מתעצבנת מבפנים שהם לא עושים מה שאני הייתי עושה.
הקטע הוא שכמובן שאני לא מתערבת ומתקנת אותם איך לעשות *נכון* כי אני לא חושבת שמה שאני עושה זה הכי נכון בעולם, אבל כאילו אני עם עצמי חושבת למה הם עושים ככה ולא כמוני.
זה כזה מטומטם ואין לי הסבר לזה בדיוק.
כאילו במקומות מסוימים אני חושבת- למה כולם לא עושים כמו שאני הייתי עושה?
או למשל אם לאנשים יש שאיפות להגיע למקום מסויים, ואני יודדעת שהדרך להבחר לשם היא 1 ל1000 (וזה בגלל שאני יותר מודעת לעניין ויותר מתעניינת ) אז אני מזלזלת בזה כי אני כאילו יודעתבטוחה שזה לא יקרה והם חיים באשליה...
למה אני ככה? זאת מחשבה ממש אגואיסטית מצידי ואני בכלל לא אדם רע ואגואיסטי שרוצה לרעת אחרים. לא.
פשוט לפעמים אני מתעצבנת מבפנים שאנשים לא מתנהגים כמוני, לא יודעת איך להסביר... :S
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025