אין לי חיי חברה ואין השכלה אני ממש חסרת ביטחון. מה לעשות?

אין לי באמת חברים או חברות,שנה שעברה לפני שנתיים היינו מין חבורה של בנות שבסופו של דבר התפרקה כי כל אחת מתעסקת בחיים שלה עכשיו אין לי עם מי להיות...בבית ספר אני לבד,אני גם לא באתי לצילומים של סוף שנה ולא של ספר המחזור כי יש לי מין תחושה של בושה שמסתכלים עליי שאני לבד...
אני בתנועת נוער,אבל אין לי שם באמת חברים זה רק שיחות בקטע מקצועי גם אם ממש באלי להתחבר עליהם זה לא עובד אני לא יודעת איך לפתח שיחות וקשרים עם אנשים חדשים.
התחלתי גם לעבוד אבל גם בעבודה אני לבד.
זה כבר מתחיל להציק ואמא שלי מאוד דואגת לי לגבי זה היא חושבת שאני בן אדם סוציופת.
חשוב לי לציין שאני בן אדם ביישן וסגור וכשאני מנסה להתחבר עם מישהו אני חושבת פעמיים עם מי להתחבר מחשש שיפגעו בי אני כבר נתקלתי בעבר באנשים שהיו צבועים עליי ותקעו לי סכינים בגב והרשתי להם לפגוע בי.

אני לא יודעת מה יהיה בצבא,אפילו בן זוג לא יכולה למצוא פעם האחרונה שיצאתי עם מישהו שחיבבתי הוא גם שבר לי את הלב,היינו סך הכל שבועיים ביחד והוא כל הזמן אמר שהוא "עסוק" ושהוא לא יכול להיות איתי ופשוט זרק אותי ועד היום ממשיך להתעלם ממני מסתבר שזה היה סתם בולשיט הוא פשוט לא רצה אותי והכי גרוע שיש לי עד עכשיו רגשות עליו וקשה לי להמשיך הלאה, הוא גם בתנועת נוער שדיברתי עליה ואם אני אלך לעשות שנת שירות נגיד אז זה אומר שאני נתקעת עם הבן אדם הזה בבית משותף של 20 איש ביחד איתו לשנה שלמה (לא כיף בכלל).

גם בגרות תכלס לא תיהיה לי,אין לי ציונים גבוהים,אני לא משקיעה בלימודים,אני התחלתי לזלזל בעצמי ובכללי אני לא בן אדם כזה חכם אז אין לי מושג איך אני אסתדר בחיי פלוס שההורים שלי באוגוסט טסים לקנדה עם אח שלי הקטן ואני אשאר בארץ לעשות כמובן שירות צבאי ( ושנת שירות תלוי אם אני מחליטה ללכת לשם)אבל אני לא יודעת גם אם לטוס אחרי הצבא אם אין לי בגרות ועזבו את הבגרות גם באנגלית שלי ממש זוועה.

מבחינה חיצונית אני לא מטופחת,לא נראית טוב,תמיד נראית עייפה אני אולי אפשר לומר מזניחה את עצמי אבל גם אם הייתי מטופחת לא הייתי בחיים מרגישה יפה,אין לי גוף לא ציצי ,לא תחת, כל הזמן עם בטן נפוחה,יש לי שרירים ברגליים,אקנה,אף גדול. חשבתי על לחטב ולעשות תרגילים אבל תכלס אני ממש עצלנית והפסקתי וממש חבל...

אני יודעת שאני נורא חסרת ביטחון ואין לי מושג ושמץ בכלל איך לעלות אותו, אני יודעת שזאת חתיכת עבודה אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל (בבקשה אל תגידו עכשיו משפטים קלישאתיים של תאהבי את עצמך כי בתכלס צריך לבצע את זה במעשים ולא על ידי משפטי חוכמה).
אני כבר לא יודעת מה לעשות הדבר היחידי שאני טובה בו זה לצייר,אבל גם זה אין לי כבר חשק לעשות לפני כמה ימים אני פשוט קראתי וזרקתי כל הציורים מתוך כעס ועצבים על עצמי...
רציתי להיות נורא מפורסמת בזכות הסיפור שלי והציורים שלי וגם לזה כבר נאבד לי החשק,עכשיו אני מרגישה שאני כבר לא רוצה את זה איבדתי בעצמי אמון.
אני לא יודעת מה לעשות אני כבר מיואשת...