שלום לכולם, אתחיל בזה שלא חשבתי שארצה להתגייס
אך בזמן האחרון דברים החלו לשנות את דעתי שתיכף אגע בהם.
העניין המרכזי הוא שאני סובלת או בעיקרון סבלתי בכמה שנים האחרונות מאי יציבות נפשית של חרדות, דיכאון, פגיעה עצמית, רופאים טענו שיש לי הפרעת אישיות גבולית אך לא יכלו לכתוב על דף כאבחנה בגלל הגיל שלי ולבסוף באישפוז האחרון שלי
שהיה נוראי, הורידו לי את כל התרופות בבום והחליפו לי אותם מה שגרם לי לאי שפיות ולהתקף מאני הוביל לאבחון סופי על דף של מאניה דיפרסיה.
לקחתי המון כדורים וכרגע אני לא על הרבה יחסית למה שהיה בעבר אבל על שני סוגים של פסיכאטרים וויואנס להפרעת הקשב שלי.
מצבי בהחלט משתפר מאז השחרור לפני חודשיים והכדורים כן מאזנים אותי, אבל יש נפילות.
בגלל שהאישפוזים שלי לקחו במשך שנה מהחיים שלי כרגע אני בלי מסגרת של בית ספר כי לא הצלחתי לעמוד בכך, אבל אני משתדלת להתקבל לבית ספר לשנה הבאה.
עכשיו כשהסברתי את המצב אוכל להגיע לפואנטה- חבר שלי התגייס לא ממזמן וכל הדיבור שלו והסיפורים שלו נותנים לי רצון מסויים להתגייס, לתרום כמה שאוכל ממני ולחוות את החוויה הזאת שנקראת צבא כי היא נשמעת מיוחדת ומאוד מחברת לסוגים שונים של אנשים ואף מבגרת.
תמיד היה לי רצון להיות טיפה יותר ״נורמלית״, ואני חושבת שזה יכול לגרום לי להרגיש כך, קצת משוייכת יותר.
השאלה היא מי יתן לי, כשיש לי המון צלקות עמוקות? כשאני על טיפול תרופתי ומעקב פסיכאטרי? עבר באישפוז? כשאני בעצמי מפקפקת ביכולת שלי לעמוד בזה?
אתם חושבים שיש לי סיכוי מסויים?
תודה על לכל העונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות