בחוץ אני נראה חסין אופטימי רגיש בצורה איזונית
אבל בפנים אני מתרסק מיום ליום אחרי שאני מבין כמה כישלון גדול אני
אני עוד שניה בן 20 ועדיין לא הספקתי לעשות משהו כל הנעורים שלי הלכו פשוט לזבל
הכל התחיל מהילדות שלי כשבכל מקום אנשים היו פשוט צוחקים עליי בגן ביסודי בשכונה במשפחה
הייתי הילד הדחוי האופציה השניה, הביטחון שלי פשוט התרסק מאז והגיע למקום הכי נמוך שהוא יכול להיות
מאז אני מנסה מנסה לשקם את עצמי מבחינה פנימית לשפר את האופי שלי כי עם השנים הדברים השתנו, אבל זה כמו צלקת
אני תמיד בסוף נשארתי הילד שחושבים שצוחקים עליו מאחורי הגב, שלא מסוגל ליצור קשרים חברתים חדשים, שלא מסוגל להכיר מישהי
כי כל הזמן הראש שלי עסוק בכמה אני אפס, זה מה שתמיד חשבתי על עצמי, אני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה יותר מ10 שניות קשה
לי להבין שאני זה מה שאני.
אנשים מסביבי לא מבינים כמה אני הושפלתי כל החיים שלי כמה ירדו עליי, כמה ניסו למרר אותי, אבל מה שהיה הרס אותי לגמרי
אני משדר חוזקה לאנשים כדי לא להיחשף לרחמים שלהם, כי אני באמת ראוי לרחמים כאלו
ה4 קירות בחדר שלי הפכו לחבר הכי טוב, לקח לי זמן להבין כמה שזה עצוב ואני בעצמי מתחיל לרחם עליי.
הטראומה של העבר והשרידים של ההווה הם צלקת שישארו אותי, אני נמצא בקו שבין הנורמה לשיגעון.
אני בודד יותר מאי פעם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025