אין לי כמעט נעליים. יש לי רק נעלי ספורט ונעלי ואנס שחורות בשביל קונצרטים כי אני מנגנת ושרה, שאני משתמשת בהן גם ביומיום, לכל מקום בעצם. קנו לי אותן בערך במאי של השנה שעברה בשביל קונצרט ומאז לא קנו לי עוד. בערך בחופש הגדול שעבר ביקשתי נעליים בשביל השנה הבאה והם כל הזמן אמרו כן ובסוף לא אמרו כלום למרות שהזכרתי להם. ביקשתי גם בחנוכה בפורים ובפסח שידאגו לי כי הנעלים השחורות כבר נהרסות לי ועדיין לא קיבלתי כלום. עכשיו חזרתי הביתה מטיול שנתי וגיליתי שלאחותי שקטנה ממני בשנה שגם ככה יש יותר זולים מלי קנו לא זוג אחד. שני זוגות נעלים, ואחד מהם בדיוק כמו שלי. היא אף פעם לא מבקשת אבל גם זקוקה אבל אני יותר ואני פשוט מרגישה שהם לא אוהבים אותי ולא אכפת להם ממני. אני כן עושה בייביסיטר לפעמים אבל לא קבוע ואני לא יכולה בגלל כל עניין הנגינה והשירה שזה מאוד מקצועי. יש לי רשימה של דברים שאני רוצה וחוסכת לקנות. היא מחנוכה והיא כמעט מלאה לגמרי, חוץ מהנעליים. אין לנו בעיות כספיות או משהו כזה כאילו אנחנו גרים באיזור טוב ואני לא יודעת כבר מה לעשות כי לא משנה כמה פעמים אני מבקשת ומחכה בודקת משווה מחירים אוספת הנחות כדי שהם יסכימו לקנות לי זוג נעליים מסכן בפחות מ200 שקל אפילו של מותג שזה זול יחסית הם קונים לאחותי נייק וואנס ואין לי אפשרות לעבוד והמשפחה שלי קמצנות ברמות אז לבקש מהמשפחה גם לא. כאילו בפסח סבתא שלי נתנה לי ולאחותי כוס. פלסטיק של נסיכות. וזה לא שאני לא מעריכה מה שהם קונים לי אני פשוט די ספציפית ואני לא חושבת שזה רע שאני לא מתפשרת אבל אני כבר כמעט בת חמש עשרה ואין לי זוג סניקרס אחד שמיועד ללכת איתו ביומיום ואני מרגישה שפשוט הם לא אוהבים אותי. אני לא מתלוננת כשהם נותנים לי רק 20 שקל כשאני יוצאת להיפגש עם חברים כשהם מקבלים 100 שקל. אני פשוט מרגישה שהם מתעלמים ממני ומכמה שלזה חשוב לי ואני יושבת על הרצפה בחדר ובוכה כבר שעה בערך ואני לא יודעת כבר מה לעשות כי כבר ניסיתי הכל. בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות