היי,
הייתי אצל הרבה פסיכולוגים ומטפלים בחיים, גם דוקטורים ו"מומחים גדולים", ואלא אם כן אני מגזים קצת, דבר שאני לא חושב, ממש אף אחד מהם לא היה 'באמת מאה אחוז איתי' תוך כדי הטיפול או שהם כן היו איתי אבל בהרגשה שלי לפחות, לא עם 'אנרגיות טובות'.
כשאני אומר 'מאה אחוז איתי' אני מתכוון לכמו שטייס קרב תוך כדי טיסה חשובה מאה אחוז בטיסה, כמו שמנתח בניתוח חשוב מאה אחוז בניתוח, כמו שזמר בהופעה מאד חשובה מאה אחוז בהופעה וכן הלאה.
אני לא מצפה לעד כדי כך להיות איתי (כמו טייס קרב ומנתח) אבל כן פחות או יותר שיהיה לפחות 90 ומשהו אחוז עד 100 איתי ושיהיה עם 'אנרגיות טובות'.
זו החוויה שלי, אולי משהו בשיפוט שלי מוטעה, אולי אני לא תופס דברים נכון, אולי 'במקרה' כל מי שהייתי אצלו לא היה הכי טוב וכדומה, אך זה לפחות החוויה שלי.
עכשיו בדרך כלל, לפחות מבחינתי, זה כאילו בסדר, כאילו 'התרגלתי' שזה פשוט ככה וזהו זה.
הבעיה היא שעכשיו אני מתמודד עם איזשהי בעיה מאד מאד קשה ואני במקום מאד מאד מאד 'רגיש' וכאילו כשאני הולך לטיפול אני ממש רוצה שהוא יהיה לגמרי איתי, כמו למשל שהייתי מצפה מהחבר/ה הכי טוב שיהיה לגמרי איתי כשאני מספר לו כזה דבר. ואני עכשיו הולך לטיפול גם אצל פסיכולוג וגם אצל עו"ס (שגם פרופ' באונ'), ואצל שניהם אני מרגיש כאילו הם איתי/לא איתי, וזה ממש מפריע לי עד לרמה שאני לא יכול ללכת לטיפול כי אני ממש חייב את ה'חוויה' הזאת שהמטפל איתי לגמרי.
למי שלא מבין מה אני כותב, דמיינו שאתם הולכים לטיפול, ואתם אומרים את הדבר הכי הכי הכי אישי והדבר הכי פוגע שעברתם בחיים שלכם, אבל אתם מרגישים שהבן אדם לא לגמרי איתכם, ואתם נמצאים במצב מאד מאד רגיש ופגיע - אתם מבינים... זה מאד מאד קשה.
מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025