מה לעשות שהכל הולך קשה בזוגיות... אבל יש רגשות חזקים?

היי, סיפור קצת ארוך מצטער מראש.
אז ככה אני בן 33 מאיזור הצפון, הבת זוג בת 30 ממרכז.. הכל התחיל באפליקציית הכרויות יצאנו לכמה דייטים במהלכן הכל נראה הכל וורוד, היא חיפשה מערכת יחסים שהיא דבק שהכל עושים ביחד, שתוך חודש אני הייתי אמור לעבור למרכז לעזוב עבודה ולהתחיל איתה חיים משותפים.
חלק מהציפיות שלה מגבר זה שגבר שלה לא יעשה מילואים, מה שאני הייתי עושה עד עכשיו באופן פעיל, לא יתנדב בשום צורה לשום ארגון. כאשר אני הייתי מתנדב נהג אמבולנס במד"א. וגבר ישלם על כל היציאות לפחות עד להצעת נישואין.
כמובן עם הרגשת פרפרים בבטן והרגשה של אהבה תנצח לא ראיתי בזה שום חסרון..הייתי מוכן לוותר על "חיי רווקות" כמו שהיא קראה לזה למען חיי זוגיות.
עם הזמן שעברנו לגור ביחד, היא התחילה לבדוק לי כל הזמן את הטלפון, יצאה מכל קבוצות וואטסאפ של מד"א חסמה אנשים שהיו קשורים למד"א. חיפשה האקסיות שלי וחסמה גם אותן וכל יום שחזרתי מעבודה הייתה בודקת לי את הטלפון ומצפה ממני לתת דין וחשבון על כל הודעה ששלחתי על שיחת טלפון שהייתה קשורה למד"א או מילואים..או התכתבות עם חברים מהילדות.
וכן עשיתי טעויות שחלק מזה סיפרתי לחבר טוב כדי לשמוע על זה דעה.
מפה לשם התחילו לנו גם ריבים בחודש הראשון שבמהלכן היא הרימה עליי ידיים סטירות אגרופים. מבחינתי אלו היו הקווים האדומים אני ספגתי אספתי את הדברים והלכתי..הלכתי וחזרתי אחרי כמה ימים שהכל נרגע והחלטנו לתת לזה עוד הזדמנות.
הבעיה מפה, שהמעבר למרכז שאני היתי אמור לעשות באופן מושלם לאחר חודש כבר נמשך כמעט חצי שנה. וזה משלל סיבות, רבנו כי היא הרימה ידיים, רבנו כי היא שלחה הודעות מטלפון שלי לחברים שלי לבוס שלי בשמי מבלי שבכלל ידעתי, שהיא הציבה יעדים הזויים (שאני לא אתייצב לעבודה, או אקח חופש בהתרעה של שעות).

כי כל הזמן אנחנו רבים..רבים נפרדים וחוזרים.
היא מחזיקה אותי כאשם המרכזי כי שיקרתי לה שאני מוכן לעבור למרכז ולעזוב את חיי הרווקות.

כרגע היא מאשימה אותי בכל הסטרס של המריבות שנגרם לה שבגלל זה היא לא הייתה מסוגלת לתפקד בעבודה ופיטרו אותה.
לאור זה לקחתי אחריות חזרתי אליה הגשתי מכתב התפטרות, אני שילמתי כל החשבונות שכירות קניות יציאות בזמן שהיא חיפשה עבודה..בגלל החגים כביכול לא היו ממש הרבה הצעות אז היא טענה שהיא הייתה בדכאון, אני בעבודה לא הייתי מסוגל להתכתב איתה..ואז יום אחד גיליתי שהיא מתכתבת עם גברים אחרים, אחד מהם היה זה שהיא יצאה לדייטים בזמן שהיינו פרודים ועוד משפילה אותי בפניו וצוחקת עליי.
אחרי זה היא בכתה לי והיא איימה לפגוע בעצמה, העברתי לה עוד חודשיים שכירות העיקר שתסתדר עד שתמצא עבודה. באחד השיחות טלפון שלנו היא צרחה ובעלת הדירה שגרה ממול כבר לא יכלה לסבול את זה, יצאה עליה וביקשה ממנה להתפנות.
וכרגע היא מאשימה אותי גם בזה שנשארה ללא עבודה ועכשיו גם ללא מגורים.

מה שהיא מצפה ממני שאני אקח אחריות, אתפטר מעבודה שאהיה איתה כמו שהבטחתי. והיא גם מבטיחה שהכל יהיה מושלם.

כמובן, יש גם צדדים חיוביים בקשר הזה, יש בינינו דינמיקה ממש טובה שאנחנו לא רבים, היא אישה אוהבת מחבקת תומכת ופראקטית.
ועל זה יש לי רגשות עצומים כלפיה. ולפי מה שאני מרגיש גם לה.
בסופו של הסיפור אני ממש לא יודע מה לעשות, האם לנסות שוב, להניח כל מה שהיה בצד לסמוך על זה שהיא אומרת שבאמת העבודה זה היה מקור כל הסטרס שלה..לעשות את המעבר ולהיות שנינו בלי עבודה לשכור דירה ולנסות לתת לזה עוד הזדמנות שיצמח מזה משהו טוב.?