אז ככה, בעיקרון אני משתדלת להיות נחמדה לכל אדם שאני פוגשת, ויש אנשים שיגידו שאני נחמדה מידי. מגיל קטן יצא שהתחברו אליי מלבד החברים הטובים גם כמה שהחברה פחות קיבלה אותם, אבל אני שמחתי לארח להם חברה, ולא רציתי שישארו לבד, כנראה מחוסר נעימות.
יש לי חברה שמגיל קטן מאוד היו לה בעיות להסתדר בחברה- התנהגות ילדותית, הייתה בוכה סתם, לא מבינה סיטואציות חברתיות וחסרת טאקט באופן בולט. אפשר לומר שהיא ״נצמדה״ אליי בכל תקופת בית הספר גם כשלא רציתי וגם כשהחברים לא רצו שהיא תבוא איתי. כשסיימנו ללמוד חשבתי שהיא בטח תכיר חברים בצבא, וזה לא קרה. כשחזרתי מהצבא רק פעם בשבועיים הביתה לסופש, הייתי מקבלת אוטומטית הודעה שהיא רוצה שניפגש. לא היה לי לב להשאיר אותה לבד, אז מידי פעם הייתי נפגשת איתה. אבל המפגשים איתה לא נעימים לי- תמיד (!) יוצא שהיא עושה פאדיחות מול אנשים, אין נושאי שיחה, מתלכלכת מאוכל- ממש מרגיש לפעמים שאני יוצאת עם ילדה בת 8. אז ניסיתי להתחמק אינספור פעמים, תירוצים עלובים, אפילו סיננתי אותה איזה חודש (והרגשתי נורא עם זה) אבל היא לא מבינה עניין ולא מרפה. כל סופ״ש שולחת הודעה וכל סופ״ש אני בדילמות מה לכתוב.
אני מרגישה שאני במקום אחר- שיש לי חברות שאני נהנת לבלות איתם, ושאולי אני לא צריכה לסבול בשביל שהיא תצא מהבית. מצד שני, מה אפשר לעשות כדי שהיא תבין?? לכתוב לה הודעה מפורשת מרגיש לי דבר פוגעני לעשות..
ניסיתי לתמצת, תודה לכל מי שקרא ויכול לייעץ :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות