היי אסק פיפל, אשמח לדעתכם:
אני מוקפת בחברות וחברים שיש להם בני זוג, חלקם קטנים ממני וחלקם נמצאים באותו הגיל שלי, הם מתחזקים זוגיות בצורה מעוררת הערכה- יש לי חברות שנמצאות עם אותו בן זוג מכיתה י'- ולי אף פעם לא היה בן זוג. כשהיו לי הזדמנויות תמיד מצאתי למה זה לא יעבוד (בדרך כלל בגלל שלא נמשכתי לצד השני) וכשבחורים מראים בי עניין זוגי אני מקבלת רגליים קרות ופשוט בורחת. זה ממש מוזר לי כי אני אדם יחסית בוגר, ובאמת שלא חשבתי שארגיש בגיל עשרים לא בשלה לאהבה וזוגיות. זה מוזר? אני לא אמורה כבר לדעת איך להתמודד עם ווידויי אהבה מהצד השני? להרגיש מוכנה לאהוב ולהיות נאהבת? למה לוקח לי כל כך הרבה זמן?
אולי כשאני אכיר את הבן אדם הזה שיתאים לי אני כבר לא אחשוב על למה זה יכול ליפול ופשוט ארגיש טבעי בקטע הזה של להיכנס למערכת יחסים?
אני לא מבינה איך בכל התחומים האחרים אני מרגישה בוגרת ומבינה עניין ודווקא בנושא כזה קריטי אני מרגישה כמו ילדה קטנה שפוחדת מכל דבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות