קצת רקע עליי.
אני גדלתי במשפחה חרדית, התחלתי לצאת בשאלה לאחר שאימי נפטרה בגיל 14, מאז פיתחתי מוטיבציה גבוהה על מנת להשלים פערים עם העולם החילוני, היו לי שאיפות גבוהות מאוד, והתגייסתי מאז ליחידה מיוחדת. בעקבות ספרים שקראתי בשנה האחרונה, אין כמעט יום שלא יוצא לי לחשוב על זה שאנחנו בסהכ חיות מתוחכמות ללא שום משמעות, אנחנו לא שונים מפרות או מחתולי ים. ולא משנה כמה אנשים ימציאו לעצמם משמעות לחיים, זה לא ישנה את העובדה שאנחנו בסהכ תאונה אבולוציונית. המחשבות הפילוסופיות האלו עוברות לפרקטיקה כאשר אין לי מוטיבציה לעשות שום דבר בבסיס כי אין באמת ערך לשום האידאולוגיה, זה הכל פרי דמיוננו. לא רואה סיבה להשקיע בלימודים בהמשך או להביא ילדים לעולם כל כך חסר משמעות.
המעבר החד הזה מהעולם החרדי המלא במשמעות עמוקה בכל דבר קטן שעושים, להבנה שהכל חרטא ואנחנו חסרי משמעות מרסקת אותי.
לפעמים מהמחשבה שאצטרך להתמודד עם התחושת ריקנות הזו עוד 60 שנה אני חושב על להתאבד, אבל מעולם לא חשבתי על זה באופן מעשי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025