בדיכאון וחוסר מוטיבציה. נשבר לי כבר מהשנה הזאת. איך להתמודד?

היי,
אין לי ז@# לשנה הזאת יותר.
למה לי קורה כל החרא.
הגעתי השנה לבית ספר שאכפת לו רק ממגמות אומנותיות.
הפלא ופלא ואני לא התקבלתי ודפקו אותי בריבוע, הגעתי לשנה הזאת בציפייה מהתיכון שיהיה לי סוף סוף כיף אחרי שלוש שנים מעצבנות בחטיבה (מעבר כיתה בגלל הצקות),
שיהיה לי כיף מהדרכה בצופים, משפחה אוהבת,לימודים טובים... סתם,בקשות של כל ילד.
בפועל- המון נכשלים,אי תפקוד בלימודים ושלל איחורים וחיסורים.
אני לא רוצה להגיע לבית ספר,המקום הזה משעמם אותי ורק גורם לי רע.
בנוסף בגלל שאני לא לומד ההורים שלי צועקים עליי וגורמים לי רע בגלל זה ולפעמים גם יותר...
באתי בלי יותר מדי חברים לשנה הזאת ואז הכרתי שני ילדים שאיתי בכיתה והם חברים הכי טובים מהחטיבה השנייה בעיר שלי.
בהתחלה היה לי ממש כיף איתם והרגשתי בעלייה.
אבל אז קלטתי שהם סתם גורמים לי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, מתנהגים אליי לא יפה ומעדיפים ללכת לדבר עם בנות במקום לעזור לי ולהיות חברים טובים או סתם לעשות כיף.
החלטתי להתרחק מהם ולהתחבר יותר לילדים שאני קצת חבר שלהם ושהם לא טחונים שאבא שלהם עושה בשבילם הכל ואין להם בעיות בכלל.
בערב יום העצמאות אחד מהם עושה מסיבה והוא שאל אותי אם אנחנו עושים לו משהו ואמר לי שאני יכול לבוא מוקדם לעזור לו.
את האמת שלא מתחשק לי להגיע ולראות את כל הקו@@$% והז@#$& בשכבה שלנו.
מה להגיד לו ומה לעשות בערב יום העצמאות?
בנוסף אני לא בטוח בנטייה המינית שלי, אני נמשך לנשים אבל גם לגברים (זה מה שאני חושב שעכשיו)(יותר קל לי לאונן על גברים אני לא ארחיב על זה).
אני כל הזמן מפחד שיגלו את זה למרות שהמשפחה שלי לא הומופובית וגם לא ממש הסביבה אבל זה משגע אותי.
בצופים- מקום שהרגשתי בו טוב עד שהבנתי מה קורה שם ואת האנשים הדוחים שיש שם (אבל גם את הטובים).
קיבלתי צוות נוראי של דגנרטים שאני מכחיש כל קשר אליהם עם ראשגדית נוראית שאכפת לה רק מהצופים ועוד מישהי שמדריכה איתי לצערי הרב שרק מוסיפה עוד אש למדורה.
לא טוב לי בשום מקום.
אני מתייאש כי זה חונק אותי.
בבקשה
בבקשה
עזרה. אני מעריך את כל מי שקרה עד לכאן ובבקשה תעזרו לי אובד עצות ונמאסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס לי מהכל.
תודה לכם.