כבר המון זמן שאני חושבת על זה, אני אמורה להתגייס עוד שלושה חודשים ואני לא רוצה וכן רוצה, אבל יותר לא רוצה וגם אסביר למה.
המצב הרפואי שלי קשה מאוד, אני כל שבוע חולה וכל הזמן צצות לי בעיות חדשות, ואני יודעת וכבר רואה שבצבל לא מתייחסים לזה ולא איכפת להם וזה גם ידוע שהרפואה בצהל על הפנים ושעושים מחיילים צחוק.. אני לא אוכל לסבול דבר שכזה ולא לקבל טיפול כשמצבי הרפואי לא טוב ואפילו גרוע.. וזה קורה כל הזמן.. בנוסף לזה יש לי גם בעיות והפרעות שינה, אני לא יכולה לישון עם עוד אנשים בחדר זה מקשה עליי ואני לא מצליחה להירדם אפילו לא לדקה.. יש אנשים שהם לא מתאימים למסגרת הזאת, לא מבחינה פיזית ולא נפשית ואני חושבת שאני כזאת.. אחת שלא מתאימה.. במיוחד כשאני רואה איך מתייחסים לחיילים ושמים עליהם פס.. אתן עוד דוגמא, כשחבר שלי (בצבא כבר שנתיים) שבר את הרגל שלו!! והלך למיון, הרופא שם אמר לו שיחזור לבסיס ואין לו מה לעשות שזה רק מכה קטנה ושישים קרח, העברנו את הצילום לרופא פרטי, שישר אמר שזה שבר חמור!! וחייב לגבס מהר לפני שהמצב יחמיר.. ומאז בכלל הוציא לי את כל החשק.. לראות שלא מטפלים בבן אדם רק בגלל שהוא חייל ומפחדים שיוציא גימלים על זה..
אבל מצד שני אני ׳כן׳ רוצה להתגייס לדעתי רק בגלל החברה.. שאיך יקבלו אותי אם לא אתגייס, ולא אחווה מה שכולם עוברים.. אבל התפקיד שלי לשנתיים הקרובות זה להיות פקידה.. ככה שאני לא רואה באמת איך אתרום ככה וזה סתם בזבוז של זמן.. אני לא יודעת מה לעשות, האם להתחיל הלכים של שחרור (פסיכיאטריה) או לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות