אני כבר שנים בהתלבטות ומשנה דעה כל חודשיים וחצי.
לאחרונה הייתי מאוד בעד הרעיונות של שיוויון מגדרי וכדומה. אבל שוב נתקלתי במישהי שאני מכירה שפרסמה מה שנתפס בעיניי כגזענות ושנאת הגבר.
מדובר בבחורה שאני מכירה שנים מהעבודה, בת כ-25-30 (לא ביררתי). בגדול היא מדברת מלא עם גברים ומצטיירת כחברותית ו"שמחה" בחיים האמתיים. אבל בפייסבוק היא נשמעת מתלוננת ומתבכיינת על שטויות שאין לתאר.
המקרה האחרון גרם לי שוב לתהות אם אני בצד הנכון של המשוואה. מישהו פרסם כתבה שבה כתוב "אישה זכתה בפרס ... בפעם הראשונה!". היא הגיבה שזה כותרת ממש לא לעניין כי הם מורידים את כל ההישג שלה להיותה אישה בלי לציין את השם (עד כאון מסכימה עם כל מילה) ואז כתבה שגברים כמו הכותב הם הסיבה למה היא שונאת את העבודה שלה (באמת?), שיש אפליה בתחום שלנו, ולא יודעים להעריך נשים ולבסוף כתבה שהיא שנואת את הקריירה כי היא (אני מצטטת): מוקפת בגברים לבנים זקנים.
מעולם לא התייחסתי לגיל העובדים, וכמובן לא למוצאם (שאם חושבים כולם מרכז ומזרח אירופה). וממש לא מרגישה שנאה יוקדת כלפי גברים עד לרמה שאפלוט זעם בקשר לכך שהם מרבית העובדים. יותר מזה, בעבודה הקודמת זה היה סגל נשי וזה היה מזעזע (שלא נדבר על השכר הנמוך שם).
כל פעם מחדש שאני נתקלת בדברים כאלה אני שואלת את עצמי אם זה באמת ה"אני מאמין" שלי. כי זה לא. אני חשה שזה יצא מכל שליטה וכל אחת שכועסת על גברים נקראת היום "פמיניסטית". האם אתן מרגישות כמוני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות