איך להחזיר אמון לאישה שאני אוהב?

שלום לכולם
אספר לכם בקצרה.
חייתי במערכת יחסים של למעלה משנה וחצי עם בת הזוג שלי... במהלך המערכת יחסים שלנו הותקלנו במלא ריבים אחד עם השניה על דברים ממש ממש קטנים ... כשהיינו בחצי שנה הראשונה הכל היה באמת טוב .. מרוב שהיה לי טוב איתה (כי לפניה הייתי בזוגיות גם ארוכה קצת שונה אבל זה נגמר מצידי מסיבות כאלה ואחרות) הסתכלתי כמה התבגרנו כמה חיי היום יום שלנו השתנו גילתי בחיי לצידי בנאדם בוגר אחראי אשת שיחה לעיניין וחברותית .. בקיצור יום אחד היא הייתה בבסיס יום שיגרתי .. ולפתע היא ראתה את האקס שלה
כשזה קרה היא סיפרה לי שהוא בא ואמר לה מה קורה היא ענתה לו בחזרה וכל אחד המשיך את יומו (ובאמת ככה היה) לקראת הערב הוא שלח לה הודעה ״היי אכפת לך שניפגש לדבר ?״ היא ענתה ״לא״ וקבעו להיפגש ...
(כל זה קורה ואני עדיין לא מודע למתרחש)
נפגשו דיברו .. בזמן שהם דיברו יצא שהתקשרתי והיא סיננה וכתבה לי אני לא יכולה לדבר (היה לה גוב קשהבצבא ולכן הבנתי שזה בסדר כנראה צץ לה משהו חשוב)
אחרי זה כמה דק . אני מקבל שיחה מחבר (שאיתה בבסיס) וסיפר לי את המתרחש ...
הבנצי שזה קרה אמרתי אוקי לא אקפוץ למסקנות אתקשר ואצפה ממנה לשמוע ...
התקשרתי שאלתי מה קורה ענתה בחיוב שאלתי מה יש משהו חדש ענתה שלא , שאלתי למה לא יכלת לדבר מה קרה משהו? והיא ענתה לי לא הייתי צריכה לעשות כמה דברים כדי שאספיק להגיע לחדר עכשיו אני בדרך ..
אנרתי לה אוקי .. (פה עלה לי הסעיף)
״נפגשת עם אבי? ״
״איך אתה יודע?״
״מה זה משנה איך אני יודע
למה נפגשתם ואני לא יודעמזה??״
היא אמרה לי
פחדתי לספר לך ולא ידעתי מה לעשות ..
רציתי לספר לך כשאחזור הביתה פנים מול פנים כמו שצריך .. אמרתי לה שאם כל המצב הזה היה באמת מתנהל ככה הייתי חותך את זה .. אבל בכלל עצם המחשבה שזה קרה גרמה לי להגיד לה שאני לא רוצה לדבר איתה . לקחתי כמה ימים. בשבילי . בשביל הנפש.
בזמן הזה היא התחננה שאני. אדבר איתה שאני אחזור שהיא מתטערת , הגענו למצב שאמא שלה ביקשה ממני לתת לה צאנס לפחות לדבר איתי . עדיין סירבתי. אחרי שבועיים החלטתי שאני לוקח תמצב לידיים ומנהל שיחה . ניהלנו שיחה במשך כמה שעות . הסברתי לה על איך צריך לסמוך אחד על השניה ובמה זה תלוי והסברתי כמה היא פגעה בי (שוב ללא הרף , המשיכה לבקש סליחה ולהתחנן שאסלח לה) אמרתי לה שזה פוגע באמון וכנראה זה משהו שצריל לבנות שוב וזה לא קל .. צשמעו כתוצאה מהסיטאציה הזו והשיחה שהייתה החלטנו לחזור ובמצב שהיא על קצה המזלג .. ואצלי האמון קצת שבור.. עם הזמן המצב הדרדר . התחלתי להיות אוהב אותה ופוחד שניפרד פוחד עליה שתטעה פוחד שהיא תעשה שוב משהו .. בקיצור חיי בפחד .. הגעתי למקומות שלא חלמתי .. שאכנס לה לחיה האישיים כדי לדאוג רק שהיא לא עושה טעות .. ניההתי אובססיבי. כן אשכרה אובססיבי . התחלתי לבדוק מה היא עושה איפה היא הולכת רוצה לדעת הכל כל דבר בקטע שמרוב שאני אומר שאני סומך עליה .. ברגש לא הרגיש לי ככה ברגש הרגיש לי כאילו אני פוחד שהיא תטעה כי היא עשתה את זה פעם אחת כבר . אז למען הסר ספק הייתי צריך לבדוק אותה בשאלות ובבדיקות ובלשחק אותה אאילו אני יודע שיש משהו ושואל אבל בתאכךס אין כלום ... האובססיה השתלטה וכך גם המערכת יחסים הדרדרה . אחרי שנה וחצי ויותר .. היינו בתקופה של ריבים על סך ממוצע כל שבוע לפחות 2-3 ריבים .. בחלק מהריבים (מבחינתי) נחצו קווים אדומים (שכל אדם אחר היה אומר שלא עושים) אפרט ואתן דוגמא .. כשהיא אוכלת קריזה היא טועה ואני דוגל במקום שיש להיות עצבני ולטעות (פעם אחת יותר מידי) . ויש להיות הבת זוג שלי שטעתה פעם אחת הובהר לה לא לטעות טעויות מסויימןת ובשבילי זה הסוף שלנו אם זה יחזור . ולפני כמה ימים רבנו פשוט באותו והיא פשוט אכלה עליי עצבים בקטע פסיכי , היא הלכה ואמרתי לה בואי לאוטו וצעקתי והיא דפקה לי סטירה. היא מספרת שהיא הרגישה שעוד שניה הלב שלה מתפוצץ מכעס . והיא נפרדה ממני בצורה מגעילה וכואבת כי זה לא יכל להימשך ובקיצור .. זרקה הכל לפח . עכשיו היא פה מתחננת שאחזור ואמרתי לה שאני לא רוצה והיא שאלה אם אני מתקדם . אמרתי לה שאני לא התקדמתי ואני גם לא נשאר . אני מבחינתי אני ואת לא ביחד וזה נגמר . עכשיו באת וביקשת ממני סליחה (סלחתי אבל לא מחלתי) ואת רוצה לחזור . אמרתי לה שאני לא רוצה מהסיבות שלי . (הסיבות שלי הן שאני עד שאני לא יהיה קמצוץ של מחשבה בראש שאני כן יכול לסמוך כליה שלא תטעה שוב ) אני אוכל לקחת אותנו למקום כזה. עכשיו כשכולם יודעים את הסיפור . אני לא יודע מה לעשות . מצד אחד אני אוהב אותה וכן רוצה להיות איתה מצד שני היא שברה לי תלב כמה פעמים ואני צריל להזתכל קדימה ולראות אם כן זה יכול להיות זוגיות לחיים או לא ואני מרביש שזה לא כשאני נזכר.. וכשאני מתגעגע אני אומר לעצמי כן ואני פשוט לא מצליח להחליט לבד ..
המון דילמות ניצבות בפני , היא אמרה שאני אהבת חייה ובלעדי החיים שלה לא אותם חיים .. ובאמת מתחננת ואומרת מילים הזוויות כדי לחזור (זה ממש מבלבלאותי רגשית) .. מצד אחד כן ומצד שני לא . ומצד שלישי אפשר בכלל לתת לה עוד צאנס?.. האם מגיע לה צאנס בגלל החיזורים או המילים או הגעגוע שעהשיו יושב עליה?
אי אפשר לדעת מה יהיה . אבל תיהיו בטוחים שלא טעות שהיא תטעה היא חד פעמית לגופה . והיו עוד טעויות פשוט אחרות ואחרי כל דבר הגיע כמובן הסבר למה לא עושים וזה לא חזר אבל דברים אחרים כן ... ושוב אובססיה גודלת .
אני לא יודע אם להתקדם בחיים ולהגיד לה לכי לחיות . או לתת לה את הצאנס שוב ..