אמא של החבר לא נורמלית, מה יהיה בעתיד?

אני בזוגיות כבר 3 שנים, הבן זוג מושלם.
גבר מדהים שנדיר למצוא היום, אנחנו גרים ביחד כבר שנה ויש שיח על חתונה ילדים ועתיד משותף..
בתחילת הקשר היה לי קצת קשה להכיל את אמא שלו, היא לא הייתה נורמטיבית ממש וזה התבטא בכל מיני התנהגויות שלה וסיפורים שהיא סיפרה לי ושמעתי עלייה..
היא לפעמים שותה עם בעלה וכשהיא משתכרת, ה׳ ישמור!
היא סיפרה לי בעבר שהיא הייתה ילדה (לא קטנה מספיק שאפשר להאשים את הגיל) היא קינתה לאחותה הגדולה שקיבלה קצת יותר יחס באותו יום או משהו בסגנון ופשוט בלילה גזרה לאחותה את כל השיער!!! ( היה לנ עד התחת ) והחביאה אותו אצלה במיטה ש״לא ידעו״.
סיפרה לי גם שילדיה ( בן זוגי ואחיו) היו תינוקות הייתה ממלאה את האמבטיה וזורקת אותם פנימה ככה ״כדי שילמדו לשחות״ לבד או בגיל יותר מאוחר 3-5 יורדת איתם כשיש מבול בלי חולצות ״כדי שיתרגלן לקור״..
כל אלה מספרת לי בגאווה כאילו זה משהו נורמלי לעשות! ועוד סיפורים כאלה ואחרים
ואמרה לי שאמא של בעלה תמיד הייתה רבה איתה שהיא לא נורמלית ואסןר לה לגדל את הילדים .
בן זוגי גם היה צוחק מזה כאילן זה חלק מהחינוך הסובייטי למרות שברור לי שזה לא תקין..
בכל מקרה למדתי להסתדר איתה ולדעת איך להתנהג איתה היא באמת אישה טובה והיא אמא טובה לילדים שלה (ממה שאני מכירה אותה כיום) פשוט שהיא משתכרת היא לא בקו השפיות תרתי משמע.
לאחרונה שהתחילו שיחות על העתיד וילדים הבנתי שאין מצב בחיים שאשאיר אצלה את ילדיי ללא השגחה !
ואמרתי את זה פעם לבן זוגי ולא כזה התרגש מזה, אז המשכתי..
לפני חצי שנה אימצנו כלב. לגמרי כמו ילד וההורים של חבר שלי מתים עליו. אמא של החבר שלי תמיד רוצה לתת לכלב כל מיני דברים ואני תמיד שואלת מה היא נותנת כי יש דברים שאסורים לכלבים.
היינו אצלם לא מזמן והיא באה לתת לכלב שוקולד שאמרתי לה שאסור למרות שכבר הזאהרתי ושזה מסוכן לו היא ניסתה שוב באלגנטיות והערתי לה שוב שתפסיק ואז בעלה צעק עלייה שזה מסוכן ודי וזה והיא הפסיקה אחרי כמה זמן היא הלכה עם הכלב לחדר ונתנה לן משהו לא ראיתי מה אבל לא התפלא אם נתנה לו שוקלד ישר קראתי לכלב שיהיהבאזור שלי ..
אנחנו מתכננים לטוס בקרוב לחופשה קצרה בחו״ל ואין לנו הרבה אפשרויות לסידור לכלב, חבר שלי רןצה שנשאיר אותו אצל הוריו אמרתי לו שאין מצב שהכלב יהיה אצלם כי אני מפחדת שאמא שלו תיתן לו משהו וגם הם לא יוכחו לטפל בו כראוי(האמא מבוגר מאוד והאמא לא תצליח להשתלט עליו- כלב גדול)ואני מעדיפה לשלם כסף לפנסיוי או משהו בסגנון.
ופתאום זה גורם לי לחשוב על העתיד, לא הייתי רוצה להגביל את הסבתא של ילדיי בזמן חלילה או להיפך או לפחד להשאיר אותם לבד ולהיות כזו מגעילה אבל אני פשוט לא סומכת עלייה בכל הקשור לאחריות ילדים/הכלב.
מה הייתם עושים במקומי? אני מגזימה ? כדי לוותר על זוגיות כל כך טובה בגלל זה ? זה ייצור בעייתה בעתיד?
תודה רבה לעונים וסליחה על החפירה!