אני ממש צריכה עצה טובה שיעזור לי באכילת ראש שקורת לי כל פעם.
יש לי חבר אני איתו 5 שנים הוא הכיר אותי בבר שהייתי ברמנית בזמן הצבא. הוא גדול ממני ב- 5 שנים ככה שהוא היום בן 29 אני ממש לא לחוצה לחתונה וכך גם הוא אני נוראה מתקדמת בחיים כמו מסיימת תואר בהצטיינות עם הרבה קטיפות צלש"ים עם עבודה מסודרת ובן זוגי פחות הולך לו אך הוא נורא משתדל. בחצי שנה הראשונה שלנו הסברתי לו כבר מה אני רוצה / רואה שיהיה לי בעתיד בהקשר לדת וכל פעם אני מעלה את זה (ולא בצורה קיצונית דברים ביסיסים לעשות קידוש לא חזרה בתשובה) מחדש הוא שותק לא עונה אפילו לא מגיב אני נורא כועסת עליו לקטעים שהוא מסתגר ואין תקשורת אנחנו יכולים לשבת שעות ככה איפלו להיכנס לישון והוא לא יגיד כלום אני כבר התרגלתי שאני זו שמדברת ומנסה לייצב תקשורת והתעייפיתי שלא תבינו לא נכון הוא גבר אוהב עושה הכל לא מחסיר ממני דבר אך הוא לא כל כך חברותי משוחרר שזה ההפך ממני אני רק קופצת צוחקת ואני כל הזמן מפחדת שהוא יתבאס עלי הוא נורא קנאי ברמה של לצחוק עם בחור מה שהפך אותי פתאום ליותר סגורה ברמה אם אספר לו ספור שיהיה לי הקשורה לסתם קולגה או סתם חבר הוא יישר יעקם גבה. אין לנו חברים שאנחנו נפגשים איתם שזה חסר לי ברמות רק בגלל שהוא נורא שועל בודד ואם אני אצור פגישה עם חברים שלי הוא יהיה השותק.
מצד אחד אני אוהבת אותו מאוד על כל מה שהוא עשה לי אבל לפעמים אני סתם עצבנית אליו לא מראה לו אהבה בקושי סקס בגלל כל הסיטואציה והזוגיות הזו אנחנו נורא מדברים על משפחה ועל ילדים אבל האם זה מה שאני רוצה ? בצורה כזו? בראש שלי אני תמיד אומרת שזה ישתנה? שאולי משהו יקרה והדברים טיפה יותר יסתדרו? יותר ייפתח . והוא צריך שמישהי שתאהב אותו כמו שהוא
אני ממש לא יודעת מה לעשות הלב שלי קרועעע בחיים לא יהיה לי לב לעשות דבר כזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות