באמת שאני לא מצליחה להבין אנשים.
להיכרות הראשונית הם נחמדים,נמצאים בקשר,צוחקים מדברים ומתעניינים..
ואחרי תקופת זמן יחסית קצרה,הם לוקחים אדם "כמובן מעליו" בקושי מדברים לא מתעניינים ומסתגרים באיזשהו מסגרת משלהם.
אני גם סוג של ילדה כזאת ,מעדיפה להסתגר בזמן האחרון כי טוב שאמא שלך אומרת לך "שאת חסרת אישיות" ועוד המון דברים שהדבר הכי אהוב עליי זה "מסכנה" ו"תפסיקי לרחם על עצמך" שזה אוהב לחזור על עצמו בלופים כמו שיר אהוב שמתישו אחרי שאתה טוחן אותו נמאס לך ממנו.
אני יכולה להגיד על עצמי שאני אדם נחמד..הרבה אומרים לי אתזה.. אני גם סוג של נאיבית..ויש כאלה שמנצלים את זה,הלוואי והייתה לי אפשרות לדירה משלי,ועבודה טובה.
חח סטיתי קצת מהנושא,מה שאני באה להגיד שלמה זה תמיד ככה?
למה כולם נעלמים או מסתגרים בתוך עצמם?
מה אני עשיתי למישו שהאצבע המאשימה נופלת תמיד עליי?
נ.ב אני אף פעם לא יבין למה לאנשים כל כך חשוב המשפחה שלהם כי עד עכשו רק באלי לקחת את התיק ולברוח ולעולם לא להסתכל לאחור..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025