מצאתי את הנפש התאומה, כרגע זה לא יכול לקרות ואף אחד לא משתווה ואפילו לא מתקרב לחיבור הזה

היי לכולם.. אחרי תקופה של פרידה מזוגיות של כמה שנים - בערך שנה שבה היה לי קשר נוסף קצר, הכרתי בחור, בגילי, שהחיבור בינינו ברמה שבאמת לא חשבתי שיכולה להיות קיימת.. (גם יותר מהזוגיות הארוכה שהייתה וכל מה שלפניו) כמעט מכל הבחינות - השקפת עולם, מנטליות, הומור, תחומי עניין, הבנה, וגם משיכה פיזית (למרות שלא חשבתי שתהיה בהתחלה, אבל האופי פשוט כבש אותי וזה היה פחות פקטור מבחינתי), קשר של חצי שנה, קצת יותר.
הוא לא גר באזור שלי אז לא נפגשנו בתדירות גבוהה, וכמעט כל יום היינו מדברים בטלפון המון.. בהתחלה היו שיחות של כמה שעות שפשוט לא הרגשנו איך הזמן עובר, לכן אני יודעת שהחיבור מאוד חזק כי זה לא התבסס על העניין הפיזי, וגם הוא אמר לי את זה.
הבעיה היא כזו... מההתחלה הוא היה כנה איתי ואמר שלא היו לו כמעט קשרים רציניים, לא בגלל שהוא לא רצה, הוא אומר שיש לו איזשהו חסם רגשי, כנראה מדברים ומשברים שחווה בעבר (שסיפר לי) שפשוט לא הרגיש עד היום רגשות של אהבה ברמה של זוגיות ומחויבות וכו'. הוא ציין שהקשר איתי מבחינת חיבור, שיחות כיפיות וגם שיחות עומק לא היה לו עם אף אחת וזה נדיר אצלו.. אולי בגלל שהוא גם הראה ונתן לי יחס שונה מאיך שהוא בד"כ עם בנות, חשבתי שמשהו אצלנו קצת שונה, בגלל החיבור הזה בינינו...
בסופו של דבר כשראיתי שאני נקשרת אליו מבחינה רומנטית, ומתחילה לפתח ציפיות לגבי הקשר, והוא כמובן לא רצה לפגוע בי, הבנתי שעדיף לא להמשיך בקשר, כל עוד המצב אצלו לא ישתנה. זה סוכם בזה שבהמשך הכל יכול לקרות אבל כרגע הוא לא יכול להבטיח כלום, ורוצה שיהיה לי טוב ושלא אפגע, לכן מוכן לשלם את המחיר למרות שגם הוא נקשר אליי, אבל לא באופן כזה.
מאז עברו בערך חודשיים שבהתחלה שלהם עוד דיברנו פעם או פעמיים, ואני פשוט בתחושה שהזמן לא עוזר כמו בכל פרידה, לא הרגשתי ככה אפילו אחרי פרידות מקשר רציני... הוא חסר לי ברמות קשות, אפילו בחור אחר שחידש קשר ולפני הקשר הזה די רציתי, כבר לא עשה לי כלום וחתכתי עוד בטלפון..
זה לא סתם געגוע. כל המעט בחורים שיוצא לי לדבר איתם לא מתקרבים אליו, לא בחיבור, לא בקירבה, לא בהבנה, לא בהומור.. אני יודעת שמה שהיה בינינו זה נדיר מבחינתי, לא חשבתי אי פעם שיש מישהו שיכול להיות כל כך דומה ומתאים לי, באמת נפש תאומה, כאילו נועד בשבילי ואני לו... אני פשוט יודעת שלא אמצא שוב חיבור כזה, בגלל זה גם לא חשבתי שקיים בכלל כזה.. ואחרי שמצאתי, הוא פשוט מאפיל על כולם :( ...
מה אני אמורה לעשות? אני יודעת שלא יעזור לי לחזור להיות בקשר כל עוד זה לא בא ממנו, אבל אני מרגישה ויודעת שאף בחור לא יוכל להגיע לרמה כזו.. אולי נשמע קצת מוזר, אבל לצערי אני לא בחורה שקל להגיע אליה מבחינה רגשית ואני מכירה את עצמי.. לכן כל כך עצוב לי... מה אפשר לעשות במצב כזה? היה לכם מקרה דומה? תודה מראש לעונים..