הבת של אחותי היא ילדה בת 8, חכמה ויפה שגורמת לכל בני הזוג של אחותי 'להתאהב' בה.
מתרשמים ממנה המון.
אני חושבת שחשוב לציין שאני לא מסתדרת איתה עוד משהייתה קטנה.
קשה לי למצוא את הסיבה, אולי בגלל שהיא לקחה את כל תשומת הלב והאהבה של אבא שלי ממני, כי היא הנכדה הראשונה שלו.
הרגשה מסובכת שאולי רק אחים קטנים במשפחה יכולים להבין.
מה שקרה אתמול זה שישבתי עם המשפחה שלי והנושא עבר על אחיינית שלי.
הם דיברנו על ילד שהוא בן של בן דודה שלי. הוא והיא חברים טובים ולפי ההתנהגות שלהם והסיפורים, הם מאוד אוהבים אחד את השניה למרות שזה לא ברור אם הקשר הזה הוא טוב או לא בגלל שהוא סוג קרוב משפחה שלה.
אותו יום ראיתי אותו בפעם הראשונה, הוא ילד מקסים.
בכל השיחה על שניהם הרגשתי לא בנוח, סוג של קנאה הציפה אותי ובילבלה אותי לגמרי.
אמרתי לעצמי בחצי צחוק שאני בת 23 ולא היה לי בן זוג בחיי ולא חיוותי שום דבר, והיא שהיא רק בת 8 כבר מחזיקה ידיים עם ילד ושהרבה אוהבים אותה.
כל מה שיש לה אם זה תשומת לב או אהבה מהמין השני שנותנים לה, אני מקנאה בה.
לא הרגשתי קנאה כזאת לאחותי לא משנה איזה בן זוג היה לה.
אולי רק קנאתי כשבזמן שאנחנו ביחד ויש גברים כלשהם, לא משנה אם חברים או משפחה.
אז כולם מדברים איתה, מתעניינים בה ורוצים לשמוע אותה.
בזמן שאני השקטה שעומדת בצד ומקשיבה.
אף פעם לא היה גבר שהעדיף לדבר איתי או להיות איתי , לשבת לידי או מולי או לחפש אותי איפשהו כדי ליצור איתי קשר. לא חיזרו אחרי מעולם..
אני יודעת כמה אני רוצה זוגיות, גבר שיאהב אותי ואני אותו וכו'.
אבל למה אני מקנאה בילדה בת 8 בחברות שיש לה עם הילד ההוא?
באחותי לא קינאתי ככה אז למה דווקא בה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות