אני... אוהבת להיות בדיכאון.
כשלמדתי בחטיבה, הייתי בדיכאון ממושך של שנתיים. אמנם רציתי למות, וסבלתי מאוד נפשית... אבל אולי באיזשהו מקום בתוכי אני מזוכיסטית, אני לא יודעת.
אני אסביר מאיפה זה מגיע.
כשאני בדיכאון, אני מרגישה עטופה. כאילו אני מניחה על עצמי שמיכה שחורה שמונעת ממני קשר עם העולם, וסוף סוף יש לי שקט. רק כשהייתי בדיכאון היה לי שקט. לא הרגשתי צורך לעשות דברים, רציתי רק להישאר במקום נידח וקטן בפינת העולם ולנסות להיעלם. והרצון הזה דומיננטי מאוד בחיים שלי כרגע, שהם די עמוסים מסיבות שונות.
אובחנתי אצל פסיכיאטר כילדה עם נטיה לדיכאון. כשהכלב שלי מת לא מזמן, הרגשתי שאני באמת מול הדלת, עומדת להיכנס לתוך אחד. אבל המחויבויות שלי למשפחה שלי וללימודים לקחו אותי במושכות ומנעו ממני.
אני רק רוצה קצת שקט, ונדמה כאילו המשפט "אין מנוחה לרשעים" ממש מהדהד לי באוזן בכל פעם שאני מבקשת מעט.
אולי תחשבו שאני רק בת 14, שאין לי משכנתה על הראש ושאין לי ילדים, ואני לא יכולה באמת להסביר לכם בצורה שתבינו מנקודת המבט שלי למה כל כך קשה לי. אני באמת מקווה שלא תשפטו אותי לחומרה, למרות שמן הסתם זה יגיע בסופו של דבר, הרי כולנו בני אדם.
אני רק רוצה לומר לפני שאתם שופטים, באתי לכאן בבעיה, בשאלה. ובתור אנשים מול מסך, אתם לא יודעים מול מה האדם שכותב את זה באמת מתמודד, כי לא שיתפתי אתכם.
אני באמת רוצה לחזור להיות בדיכאון שוב, להיות בשקט שלי, לבד, בלי להיות חייבת כלום לאנשים או לחשוב על העתיד, בתקווה שהוא יחשיך ויסתיים.
זה ממש מוזר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025