בן זוגי בשנתיים האחרונות לא עובד כבר 3.5 חודשים וסובל מדיכאון וחרדות (לדעתי כל החיים ללא ידיעה). כל "משימה" בלקיחת החלטות לוקחת לו בין שבועות לחודשים. 3 חודשים אחרונים לקחו לי לשכנע אותו ללכת לפסיכיאטר ובשבוע האחרון באמת הלכנו והוא קיבל מרשם. כל הדבר הזה ממש ערער אותו כי קיבל תוויות ושמות למצב שהוא סובל ממנו. אבל עכשיו שוב מושך את הזמן כדי לגשת לתת את המרשם לרופא המשפחה.
יש לציין כי ב3 חודשים הללו אני ממש סובלת.
אני חיה עם בנאדם שבקושי מדבר איתי. עצבני. לא מתפקד. ללא יחסי מין בחודשים האחרונים. שלא נדבר על מגע. ליטוף. בקושי נשיקות. אני מרגישה שאין לי מקום בשבילי בתוך הקשר. שכל הצרכים שלי לא קיימים. אני חוזרת הביתה וצריכה לראות מה מחכה לי. האם הוא יהיה עצבני? מדוכא? אני מרגישה שאני הולכת על ביצים כל הזמן.
אני מאוד אוהבת אותו אבל החלטתי לתת לזה 3 חודשים.
אני כבר בת 33 והזמן לא עומד לצידי לצערי הרב. אני עלולה להפסיד את כל מה שחלמתי עליו. משפחה משלי. וזוגיות טובה שמרימה אותך ומחזקת ועוטפת.
יש לי חלומות שבהם אני בורחת ממנו. התת מודע שלי משווע לעזוב. אבל אני מפחדת.
עליו וגם על עליי.
כל נושא הדיכאון כמעט ולא מדובר וברגע שמתחילים לדבר עם אנשים בנושא אתה מגלה שגם הוא סובל מדיכאון וגם הוא סובל מחרדות וגם היא סובלת מגם וגם.
למה זה נושא טאבו?
למה לא מדברים על זה יותר. ככ הרבה אנשים שסובלים והסטטיסטיקות אומרות 2 מתוך 5 אנשים.
זו מחלה נוראית. המחשבות רצות כל הזמן. המתח. החרדה. זה נוראי החיים של הסובל והחיים של בן הזוג.
אני מרגישה שזה משפיע עליי ברמה המוראלית. ואני לא יודעת מה לעשות עוד כדי לעזור לו ובעיקר איך לעזור לעצמי.
יש פה אנשים שחיים בזוגיות עם אדם מדוכא? שהוא מטופל או לא מטופל?
אשמח לטיפים להתמודדות עם המצב.
איך מרימים אותם? איך שומרים על אי השפיות של עצמי? מלבד חברות ומשפחה ובילוי בלעדיו. אלא בתוך הבית ובחיים המשותפים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות