אני פשוט הגעתי לרמה שאני שונאת את החיים שלי אני לא יודעת למה אבל אני יודעת שפשוט נמאס לי הגיע חופש פסח וממש חשבתי על כל מה שעובר עלי בחיים וכל מה שקורה מסביבי והבנתי שאני שונאת את הסביבה שלי אני שונאת את המצב הלימודי שלי אני שונאת הכל והדבר הכי נורא זה שאני מרגישה שאין לי אף אחד לדבר על זה אפילו עם עם המשפחה שלי שלא תבינו לא נכון יש לי מלא חברים וחברות אבל אני פשוט מרגישה שאין לי על מי לסמוך ואין לי עם מי לדבר אני מספרת לאמא שלי כל מה שקורה לי וגם לחברות שלי אבל אני לא מספרת להם באיזה מקום זה פוגע בי ואיך אני באמת מרגישה פשוט הגעתי למקום שנמאס לי כל כך אני שונאת להרגיש ככה אני פשוט שונאת אני מרגישה רצון כל כך גדול פשוט לצרוח ולשחרר הכל אבל אני אפילו לא מבינה למה אני שונאת את כל זה אני רק יודעת שאני פשוט מרגישה ריקנות אני אפילו לא יודעת איך להסביר איך אני מרגישה אני רק יודעת שאני רוצה שיהיה לי מישהו שפשוט תמיד יהיה שם בישבילי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות