אנחנו גרים במרחק של ארבע שעות נסיעה בתחבצ
לשנינו אין רישיון
הכרנו בזמן ההכשרה שלו חודשיים בערך לפני המסע כומתה רק התחלנו לדבר
אנחנו ביחד בערך ארבעה וחצי חודשים, אנחנו בקושי נפגשים
כרגע מבחינת ההורים שלי והלחץ של המבחנים והבגרויות אני לא יכולה לנסוע אליו ולעשות שם שבת הוא גם החבר הראשון הרציני שלי ככה שנורא קשה להורים לשחרר אותי לבית של אנשים שהם בכלל לא מכירים לאזור שבחיים לא הייתי בו לא איתם ובטח שלא לבד
בקיצור מה שעוד יותר מקשה על הקשר, הוא סגר 28 ואחרי זה יצא לרגילה בהתחלה קבענו שיבוא ישר אליי ואחרי זה לא הסתדר לו כי לא היה לו איך לחזור יום למחרת הביתה כי לאזור שהוא גר גם אין ממש תחבצ זמין.. די חור במילים אחרות
ויצא שבכל הרגילה פשוט רבנו וגילינו צדדים חדשים ולא בדיוק טובים אחד של השני
אצלו זה די יצר ריחוק ובגלל שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן גם בכללי מרגישים ריחוק וכאילו מתחילים פחות לראות איך מצליחים להסתדר ככה עם כל המרחק הזה
אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שגם הוא אותי בכל פסח הוא נמצא בבית הרגילה הקודמת הייתה רגילה שהיו חייבים להם עוד מסוף ההכשרה ועכשיו זו רגילה גדודית קבענו שנמצא זמן ניפגש נדבר ונראה מה עושים איך ממשיכים ככה? או אם בכלל ממשיכים ככה. אני לא מוכנה לוותר על הקשר בסה"כ אני מרוצה ממנו ומהקשר ואוהבת אותו ברמות יש בנינו חיבור שנדיר למצוא אני פשוט חייבת עצה
מה אני עושה? איך אפשר להציל? איך אפשר לשמור? איך להילחם גם כשכבר לא ממש זוכרים את הסיבות להילחם????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות