יש לי זימון לעתודה בקרוב ושמעתי שישאלו אותי מה היה השפל והשיא שלי. . סבתא שלי מצש נפלה כשהייתי בתחילת כיתה י (עכשיו בכיתה יב) והיא הפכה לסיעודית וחיה איתנו בבית. אמא שלי הייתה לצידה חודש בבית החולים ואבא שלי היה בעבודה רוב היום. מאז יצאתי מהבית לעיתים מאוד רחוקות, התחלתי להיות חרדתית, היו לי התקפי בכי, הציונים שלי התחילו לרדת, היחסים שלי עם ההורים ואחי הדרדרו, אבא שלי עבר 2 ניתוחים בעיניים ואיבחנו אצלי מעי רגיז. באוגוסט האחרון סבתא שלי נפטרה, וכל מה שקרה אחרי התאונה שלה עדיין ממשיך, רק שלאבא שלי לא קרה שום דבר, תודה לאל. לפני שכל זה קרה אני סיימתי את כיתה ט בהצטיינות, היו לי הרבה חברים והכל היה טוב, וזה נמשך עד תחילת כיתה י עד שסבתא שלי נפלה. הבעיה שלי היא ששניהם קרו סמוך אחד לשני ואפשר לומר שהחיים שלי התהפכו לרעה ב180 מעלות ואני פוחדת שאם אני אספר מה קרה לי ומתי, המראיינים יחשבו שאני לא מתאימה למסלול. בכל זאת לספר או לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות