היי אז ככה
יש לי חברה הכי טובה שהכרתי בכיתה ז (עכשיו אני ב י׳ב) ומכיתה ז אנחנו באמת החברות הכי הכי טובות שיש.
תומכות אחת בשנייה נפגשות כמעט כל יום מדברות מלא בטלפון
כמובן שהיו עליות ומורדות ורבנו כמה פעמים אבל בזמן האחרון אני פשוט מרגישה שאני כבר לא החברה הכי טובה שלה.
אני רגילה שהיא משתפת אותי בהכל ופתאום אני מגלה דברים עליה מאנשים אחרים שהם בקושי חברים שלה.
אני מרגישה שאנחנו פחות מדברות וזה מרגיש כאילו באמת לא אכפת לה שזה ככה, הערתי את צומת ליבה על זה אבל אני חושבת שאם היא לא מרגישה בזה זה כנראה לא חסר לה ולה כנראה יש מי שימלא את החלל שלי.
אני מרגישה שאם אני אאבד אותה אני אהיה עצובה ואני לא רוצה להגיע לזה. אני רוצה לחזור למצב שהיה פעם.
כמובן שיש לי עוד חברות ממש ממש טובות אבל אף אחת לא תגיע לרמת חברות שיש לי איתה ואני מפחדת לאבד את זה.
אנחנו בקושי נפגשות וגם אם כן זה במפגש חברתי עם מלא אנשים
גם כשאנחנו נפגשות היא מחפשת ללכת מוקדם מהרגיל או שרוב הזמן היא בטלפון
זה מפריע לי ואני לא רוצה לחשוב על זה שהיא כבר לא מעוניינת בחברות שלנו כמו פעם.
אני מרגישה אובססיבית לגבי זה וזה באמת גורם לי להיות עצובה.
היא עדין מדברת איתי על בסיס יומיומי פשוט הכל פחות.....
חייבת לציין שלהתרחק ממנה זה לא אופציה כי אני אשבר מזה
כתבתי הרבה מקווה שמישהו יקרא את זה וייעץ לי מה לעשות:)
סליחה על החפירה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות