ישר ולעניין:
אמא שלי מתייחסת אליי כאילו אני חברה שלה. קוראת לי בשמות גנאי(בצחוק אני מניחה) ואומרת שהיא לא אוהבת אותי( בצחוק כמובן) וכל הזמן עושה לי דווקא וקטעים מעצבנים שבעיקר בני נוער עושים אחד לשני. למשל, פעם אחת קמתי אחרי מסיבה שנמשכה עד הלילה בגלל שהכלב שלי נבח והעיר אותי. קמתי עייפה ממש והייתי בטלפון בניסיון להירדם. פתאום אימי הגיע ואמרה לי לסדר את הארון. אמרתי לה שאני רוצה לישון. היא לא הפסיקה לשגע אותי עד שקמתי תוך כדי צעקה "טוב,בסדר!". אימי נעלבה כנראה וכשהתעוררתי נורמלי והתחלתי לדבר איתה היא ענתה לי "אני רוצה לישון" וסיננה אותי אחרי זה..... אני מבינה שאולי יצאתי לא בסדר, אבל היא לא ילדה בת 12 שחייבת לעשות דווקא. נמשיך עם זה שגם היא לפעמים מעצבנת בדיוק כמוני, אבל לטענתה, היא אמא אז מותר לה. גם ככה קשה לי עם הלימודים, והחברים והיא מקשה עליי עוד יותר. היא עושה את זה כל הזמן ונמאס לי. וכל פעם שאני מנסה לדבר איתה על זה היא צוחקת עליי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות